289 אלוהים חווה את מצוקות האנושות
1 כשבני אדם נבלעים במים, אני מציל אותם מהמים העומדים ונותן להם הזדמנות לחיים חדשים. כשבני אדם מפחדים לחיות, אני גואל אותם מסף המוות ונותן להם אומץ לחיות, והם רואים בי את היסוד לקיומם. כשהאדם ממרה את פי, אני גורם לו להכיר אותי במרדנותו. לאור טבעה הישן של האנושות ולאור רחמיי, במקום להמית בני אנוש, אני מאפשר להם להכות על חטא ולפתוח דף חדש. כשבני האדם גוועים ברעב, אני חוטף אותם מידי המוות כל עוד נשמתם בהם ומונע מהם ליפול ברשתו של השטן.
2 פעמים כה רבות, בני האדם ראו את ידיי; פעמים כה רבות, הם ראו את ארשת פניי האדיבה ואת פניי המחייכים; פעמים כה רבות, הם ראו את המלכותיות שלי ואת חרון אפי. אף על פי שהאנושות מעולם לא הכירה אותי, אני לא מנצל את חולשתה כדי לגרום לצרות מיותרות. חוויתי את מצוקות האנושות, ולכן אני מבין ללבו של האדם על חולשתו. רק בתגובה למרדנות של בני האדם ולכפיות הטובה שלהם, אני מטיל עליהם ייסורים בדרגות שונות.
עיבוד של "פרק 14" מ'דברי האל לתבל כולה' בספר 'הדבר מופיע בבשר'