865 אלוהים נעצב בשל הרוע והשחיתות של האנושות
1 כשאלוהים מתגלם כבשר ודם, כאדם רגיל, ממוצע, החי בקרב האנושות לצד בני האדם, האם הוא אינו יכול לראות ולחוש את השיטות, החוקים ופילוסופיות החיים של האנשים? השיטות, החוקים וכו' לחיי האנושות – כל הללו נוצרים על סמך היגיון, ידע ופילוסופיה שטניים. בני אדם החיים תחת חוקים כאלה הם חסרי אנושיות ואמת – כולם מתריסים נגד האמת ועוינים את אלוהים. אם נביט במהותו של אלוהים, נראה שהיא הפוכה בדיוק להיגיון, לידע ולפילוסופיה השטניים. מהותו מלאת צדק, אמת וקדושה ואמיתות אחרות של כל הדברים החיוביים. אלוהים, שלו המהות הזו והוא חי בקרב אנושות כזו – מה הוא מרגיש בלבו? האין הוא נמלא כאב? לבו דואב והכאב הזה הוא משהו שאף אדם אינו יכול להבין או לתפוס.
2 מכיוון שכל מה שהוא ניצב בפניו, פוגש, שומע, רואה וחווה הוא כל שחיתותה של האנושות, ואת כל רשעותה ומרדנותה והתנגדותה לאמת. כל מה הנובע מבני אדם הוא מקור סבלו. כלומר מכיוון שמהותו אינה כמו זו של בני אדם מושחתים, שחיתות בני האדם הופכת למקור סבלו הגדול ביותר. כשאלוהים מתגלם כבשר ודם, האם הוא מסוגל למצוא מישהו שחולק עמו שפה משותפת? לא ניתן למצוא איש המסוגל לתקשר, המסוגל לנהל חילופי דברים אלו עם אלוהים – איזו הרגשה יש לאלוהים לדעתכם? הדברים שאנשים מדברים עליהם, שהם אוהבים, שהם עוסקים בהם ומייחלים להם, כולם קשורים לחטא ולנטיות רעות. כשאלוהים ניצב בפני כל זאת, האין הדבר כמו סכין בלבו? כשהוא ניצב בפני הדברים הללו, האם יכול להיות אושר בלבו? האם הוא יכול למצוא נחמה? בני האדם שחיים עמו מלאי מרדנות ורוע – כיצד ייתכן שלבו לא יסבול?
עיבוד של "עבודתו של אלוהים, טבעו של אלוהים ואלוהים עצמו ג'" בספר 'הדבר מופיע בבשר'
