867 אלוהים הוא משענתו הנצחית של האדם
I
למרות שישוע קם לתחייה,
לבו ועבודתו לא עזבו את בני האדם.
דרך הופעתו, הוא אמר להם
שהוא שם, ללא קשר לצורתו.
הוא ילך איתם
ויהיה איתם בכל זמן ומקום,
יצייד, ירעה, יתיר להם לראות ולגעת בו,
והם לא יהיו חסרי אונים שוב
כל שישוע עשה לאחר תחייתו
הראה את תקוות ודאגת האל לאדם,
שאכפת לו מאוד ושהוא מוקיר אותם.
כך זה נשאר ואף פעם לא השתנה.
II
ישוע רצה שאנשים ידעו
שהם לא לבד בעולם הזה.
לאלוהים אכפת מהם, הוא איתם,
הוא זה שאפשר לסמוך עליו.
הוא המשפחה למאמיניו.
מי שסומך על אלוהים אינו חלש ובודד.
מי שמקבל אותו כקרבן חטאת
לא יהיה כבול עוד אל החטא.
כל שישוע עשה לאחר תחייתו
הראה את תקוות ודאגת האל לאדם,
שאכפת לו מאוד ושהוא מוקיר אותם.
כך זה נשאר ואף פעם לא השתנה.
III
עבודתו של ישוע לאחר תחייתו –
אנשים חשבו שזה דבר קטן,
אך אלוהים מצא בה משמעות,
ערך וחשיבות.
אלוהים מסיים את מה שהוא מתחיל.
יש שלבים ותוכנית, וכך מתגלים
מעשיו הגדולים, חכמתו, כול-יכולתו,
וגם אהבתו ורחמיו.
כל שישוע עשה לאחר תחייתו
הראה את תקוות ודאגת האל לאדם,
שאכפת לו מאוד ושהוא מוקיר אותם.
כך זה נשאר ואף פעם לא השתנה.
IV
חוט השני בכל עבודת האל
היא דאגתו העמוקה לבני אנוש.
באמת אכפת לו, אכפת לו מהם.
הוא אינו יכול להתעלם מרגשותיו.
כל שישוע עשה לאחר תחייתו
הראה את תקוות ודאגת האל לאדם,
שאכפת לו מאוד ושהוא מוקיר אותם.
כך זה נשאר ואף פעם לא השתנה.
עיבוד של "עבודתו של אלוהים, טבעו של אלוהים ואלוהים עצמו ג'" בספר 'הדבר מופיע בבשר'
