I

אלוהים התגלם כבשר ודם באחרית הימים, הוא עניו ונחבא בקרב בני האדם.

הוא משמיע את האמת כדי להושיע את בני האדם ונותן את כל כולו ללא תלונה.

יש לו לב נדיב, אך ננעצים בו מבטים קרים.

אלוהים שילם מחיר כה כבד, אך מי קידם את פניו בחיוך?

הוא עשה כל מאמץ להושיע את בני האדם.

מדוע אנשים אינם מבינים את ליבו?

II

אלוהים קורא לי במילים ונושא אותי אל על, לפני כס מלכותו.

אני בורה ולוקה בחסר ואלוהים מאיר את עיניי; אני עצובה וחלשה ואלוהים מנחם אותי.

כשאני גאוותנית, צדקנית, מרדנית, המשפט והייסורים האלוהיים מטילים עליי משמעת.

כשאני עוברת צרות ונסיונות, דברי האל לצדי, מנחים אותי.

בראותי כמה אהבה אלוהים נתן,

אתן את כל ישותי כדי להשביע את רצון האל.

III

אלוהים חי איתנו וחולק צרות, מתיקות וכאב.

דברי השפיטה שלו הם בני הלוויה שלי, חוויתי עד כמה אלוהים אוהב אותי.

אלוהים יחזור לציון; אילו רק היינו יכולים להתכנס לזמן ארוך יותר.

אני מלאת עצב ואי-רצון, איני יודעת מתי נתאחד שוב.

אני נזכרת בחסדי האל, סצינות מהעבר שקשה לשכוח.

אני חשה לעומק עד כמה הוא נגיש, ראוי לכבוד ושובה-לב.

אהבתו הגדולה של האל חקוקה בליבי.

אני תמיד הולכת בעקבותיו, ללא היסוס.

אוהב את אלוהים ואגמול לו על אהבתו כל חיי.