I

כשאברהם עקד את יצחק,

אלוהים ראה בבירור את כנותו וצייתנותו –

אברהם צלח את מבחן האל,

אך היה רחוק מלהיות ראוי להכיר את האל,

או מלהיות איש סודו.

הוא לא יכל לראות את טבעו של האל,

רחוק מתמימות דעים עמו ומעשיית רצונו.

מאז ברא את האדם,

אלוהים ייחל לקבוצת מתגברים נאמנה

שתכיר את טבעו כדי לצעוד עמו.

משאלה זו עומדת בעינה

ומעולם לא השתנתה.

תקוותיו לא השתנו.

II

ובליבו, לב חרד ובודד,

אלוהים נותר עצוב.

תכניתו הייתה צריכה להתגשם מהר

כדי שתכנית הניהול שלו תתבצע.

היה עליו לזכות בקבוצת אנשים

כדי לבצע במהירות את רצונו.

זה היה רצונו הנלהב של האל, והוא לא השתנה עד היום.

מאז ברא את האדם,

אלוהים ייחל לקבוצת מתגברים נאמנה

שתכיר את טבעו כדי לצעוד עמו.

משאלה זו עומדת בעינה

ומעולם לא השתנתה.

תקוותיו לא השתנו.

III

לא משנה כמה האל ימתין,

לא משנה עד כמה קשה עוד הדרך

וכמה רחוקים היעדים שלהם הוא מייחל,

אלוהים מעולם לא ויתר ולא שינה את ציפיותיו –

אותן תקוות לבני האדם.

משנאמרו הדברים, התוכלו להבין משהו מרצונו?

אולי אינכם מבינים לעומק עכשיו,

אך בעתיד הבנתכם תעמיק בסופו של דבר.

מאז ברא את האדם,

אלוהים ייחל לקבוצת מתגברים נאמנה

שתכיר את טבעו כדי לצעוד עמו.

משאלה זו עומדת בעינה

ומעולם לא השתנתה.

תקוותיו לא השתנו.

עיבוד של "עבודתו של אלוהים, טבעו של אלוהים ואלוהים עצמו א'" בספר 'הדבר מופיע בבשר'