I

כל כך הרבה פעמים נעשיתי שלילית ובכיתי כי איבדתי מיוקרתי וממעמדי.

כל כך הרבה פעמים הנסיונות חשפו את העובדה שרק סיכויי לעתיד עניינו אותי, ושקעתי ביגון.

כל כך הרבה פעמים הייתי עקשנית ומרדנית, ניסיתי להיפטר ממשפט האל ומצפוני לא הוכיח אותי.

כל כך הרבה פעמים הייתי נחושה בדעתי לחזור בתשובה אך עשיתי את הרע בזדון, ואפשרתי לחטא להשתולל בקרבי.

אלוהים, השיפוט שבדבריך חושף את נשמתי המכוערת

ואני רואה בבירור את האמת בדבר שחיתותי, ואין לי מקום להסתתר בו מרוב בושה.

II

הגעתי למסקנה שאין לי תקווה להיוושע, אך דבריך יישבו את אי-ההבנות שלי.

כל כך הרבה פעמים נפלתי בפיתויי השטן, אך בהיחבא, אתה השגחת וגוננת עליי.

כל כך הרבה פעמים היו בי תפיסות שגויות והתנגדתי אליך, אך תמיד נהגת בי בסלחנות ובסבלנות.

מעולם לא זכרת את כל הפעמים שבהן עברתי עבירות, ונתת לי הזדמנות לחזור בתשובה.

אלוהים, אני כל כך חסרת משמעות ומעמדי כה נמוך – אך בכל זאת אכפת לך ממני בכל עת.

כיצד ייתכן שאהיה ראוייה להיקרא אדם אם עדיין איני יכולה לגמול לך על אהבתך?

III

מתוך ההתנסות במשפטך, בנסיונות, בנזיפות ובמשמעת שאתה מטיל, סוף סוף מכירה אני את אהבתך.

אמנם אני סובלת את הכאב האדיר הכרוך בחוויות המזככות, אך אני מיטהרת מטבעי המושחת.

כשאני מיישמת את האמת, נשמעת לך וחיה במחיצתך, אני חשה בנוח, שלווה.

זה גורם לי כזה אושר לירוא אותך, לסור מרע ולחיות לאור דבריך.

אלוהים, משפטך הוא אהבה והוא איפשר לי לזכות בישועתך הגדולה.

חוויתי את אהבתך הכנה והלוואי שאוהב אותך ואישמע לך לנצח.