1. אתה מתגלם כבשר ודם והופך לבן אנוש, ממשיך ברוח ובגשם בעודך צנוע וחבוי בקרב האנושות – איש מעולם לא הכיר אותך. אתה שופט את האנושות וחושף את שחיתותה העמוקה. אתה מייסר את טבעי המרדני והחוטא. למרות שסבלתי מאוד ועברתי זיכוך רב, טבעי המושחת נטהר. בעבר הייתי יהיר וצדקני מאוד ועשיתי איתך עסקאות – הייתי באמת כה אנוכי ומתועב. כל הזמן רציתי לזכות בברכת מלכות השמיים בתמורה למאמציי ולסבלי. איזה מין מצפון או היגיון הוא זה? חשבתי שמעט התנהגות טובה פירושה שאני תואם לרצונך, ואף חלמתי שאכנס למלכות השמיים. אני מושחת עמוקות, מלא בטבע שטני. אם לא הייתי מקבל את שיפוטך, מה היה סופי?

2. משפטך טיהר אותי. עבודתך שינתה אותי ונתנה לי חיי אמת. איך אוכל שלא להודות לך מעומק לבי? אף שעדיין יש בי הרבה חטא ומרדנות שיש לטהר, ראיתי עד כמה אתה שובה לב. יהיה הניסיונות קשים ככל שיהיו, לעולם לא אעזוב אותך. מעולם לא אהבתי אותך בעבר, פגעתי בך, הכאבתי לך ועשיתי הכול בשביל עצמי. מי יודע כמה דמעות הזלת. כשאני חושב על אהבתך כלפיי, אני שונא עוד יותר את טבעי המושחת. ברצוני לבקש אחר האמת כדי לנחם את לבך! אתה הושעת אותי. אילולא משפטך, לא הייתי כאן היום. התענגתי על חסדך האדיר – אלו הם אכן אהבתך ורחמיך. הו אלוהים, אתה הוא אשר הושיע אותי. ראיתי את טבעך הצודק ואני אוהב אותך מעומק לבי. הו אלוהים, אתה הוא אשר הושיע אותי. תמיד אודה לך ואשבח אותך על אהבתך!