1 כשאני מעניק מעושרי לאדם, הוא לא מוקיר אותו בחיקו, אלא משליך אותו הצדה למקומות בלתי מורגשים. כשיבוא היום שלי, האדם לא יוכל עוד לגלות את השפע שלי או לחשוף את הדברים המרים שאמרתי לו לפני זמן רב. הוא ימרר בבכי על אובדן האור ועל הנפילה לחושך. מה שאתם רואים היום הוא רק חרב פי החדה. עוד לא ראיתם את המטה שבידי או את האש שבה אני שורף את האדם, וזו הסיבה לכך שאתם עדיין יהירים ומשולחי רסן בפניי. זו הסיבה לכך שאתם עדיין נאבקים בי בביתי ומערערים בלשונכם האנושית על הדברים שאמרתי לכם.

2 האדם לא מפחד ממני, ואף שהוא עדיין נוטר לי טינה עד היום, הוא בכל זאת לא מפחד ממני כלל. יש בפיכם לשון ושיניים של חוטאים. דבריכם ומעשיכם הם כמו אלה של הנחש שפיתה את חווה לחטוא. אתם דורשים זה מזה עין תחת עין ושן תחת שן, ואתם נאבקים על עמדתכם, תהילתכם ורווחיכם בפניי, אך אתם לא יודעים שאני צופה בסתר בדבריכם ובמעשיכם. עוד לפני שאתם מתייצבים בפניי, אני כבר מכיר את דעתכם ולבכם לפניי ולפנים.

3 האדם תמיד חפץ להימלט מבין ידיי ולהימנע מתצפית עיניי, אבל אני מעולם לא נמנעתי מדבריו וממעשיו. במקום זאת, בכוונה תחילה התרתי לדברים ולמעשים הללו להגיע לעיניי, כדי שאוכל לייסר אותו על חטאיו ולשפוט אותו על מרדנותו. כך, דבריו ומעשיו הנסתרים של האדם תמיד נשארים בפני כס המשפט שלי, וכס המלכות מעולם לא עזב את האדם משום שמרדנותו רבה מדי. עבודתי היא לשרוף ולטהר את כל הדברים והמעשים של האדם שנאמרו ונעשו בפני רוחי. כך[א], לאחר שאעזוב את פני האדמה, בני האדם יהיו עדיין מסוגל לשמור על נאמנות כלפיי, והם ימשיכו לשרת אותי כפי שעושים משרתיי הקדושים בעבודתי – כך הם יאפשרו לעבודתי על פני האדמה להימשך עד היום שבו היא תושלם.

עיבוד של "עבודת הפצת הבשורה היא גם עבודת ישועת האדם" בספר 'הדבר מופיע בבשר'