1 לאחר שאשוב לציון, תושבי העולם הזה ימשיכו להללני כפי שעשו בעבר. אותם עושי-שירות נאמנים עדיין ימתינו כדי לתת לי שירות, אך אז תפקידם כבר יגיע לקצו. הדבר הטוב ביותר שהם יכולים לעשות הוא להרהר על הנסיבות שבהן אני נמצא עלי אדמות. באותה התקופה אחל להמיט אסונות על אלו שיסבלו מהם, אך בדיוק כמו שכולם מאמינים שאני אל צודק, בהחלט לא אעניש את אותם עושי-שירות נאמנים, והם רק יקבלו ממני חסד. זו התגלות של העובדה שאני אל הצדק והנאמנות בכבודו ובעצמו, שכן אמרתי שאעניש את כל עושי-הרע ושאלה שיעשו מעשים טובים יקבלו ממני טובות-הנאה חומריות.

2 כאשר אשוב לציון, אחל לפנות לכל אומה מאומות העולם; אני אביא את בני ישראל אל הישועה ואייסר את המצרים. זה השלב הבא בעבודתי. עבודתי באותם ימים לא תהיה זהה לזו שאני עושה כיום: לא תהיה זו עבודה בהתגלמות בשר ודם – העבודה תתעלה כליל על הגוף הגשמי, והיות שדיברתי, הדבר ייעשה, והיות שציוויתי, הוא יעמוד על תילו. ברגע שאומר זאת, הדבר יתגשם מיידית במציאות, וזו המשמעות האמיתית של הרעיון לפיו דברי נאמר והתגשמותו מתרחשת בו-זמנית, שכן דבריי הם הסמכות עצמה. כעת אני מדבר על אי-אילו דברים כלליים כדי לסייע לבני האדם עלי אדמות לקבל כמה רמזים ולא לגשש באפילה מתוך בהלה. בבוא העת אני אארגן את הכול, ואסור לאיש לפעול בזדון כדי שלא אכהו ארצה בידי.

עיבוד של "פרק 120" מ'אמירותיו של המשיח בראשית' בספר 'הדבר מופיע בבשר'