האל האחד והאמיתי, הנצחי,

אמר את דבריו, שנבראו לחיים.

הוא אמר ויהי, הוא ציווה ויעמוד.

עפר הפך לבני אנוש.

הוא טיפח את ברואיו,

והשמיים והארץ מלאו חיים.

הוא קבע חוקים, חולל פלאים.

הוא הוביל את בני האדם ודאג להם.

אך בני האדם איבדו עצמם לרוע,

כה מושחתים שלא ראוי להתבונן בהם.

שפל בהתגלמותו, אלוהים חנן אותם,

זנח את כבודו, לקח על עצמו עוול.

לאחר שלושים שנה של חיים קשים,

הוא סבל על הצלב ועזב בשקט.

את דמו היקר, הוא שפך כקורבן,

גאל את האדם והשאיר אחריו אהבת אמת.

ברק הופיע במזרח,

ענן לבן ירד בסינים,

מלא בצדק, אלוהים שב לעולם,

הוא האל הכל יכול בהתגלמותו.

פותח עידן חדש, מביא עבודה חדשה,

מבטא האמת כדי להושיע את האדם, שופט לאורך כל הדרך.

מרדנות האדם נותרת במחשבותיו

עצבות וטינה שוכנים בלבו.

בוכה דמעות של דם, סבלנותו רבה מאוד.

מי יכול לנחם את לבו האבל?

כועס אך רחום, הוא מספק צרכי האדם.

הוא עובד ומחכה ונותן את לבו האמיתי.

כמה פעמים פרחים לבלבו ומתו?

פעם נוספת, האווזים עפו לדרום ושבו.

בשרו התמים הושפל,

לבו כואב כמעט ללא תקנה.

הוא סובל לבד, ללא מקום למנוחה,

עובד יומם וליל, ללא התחשבות במזון ובשינה.

עם לבו הרחום כשל אם, הוא מזיל דמעות ודם,

אך דבריו האמיתיים סופגים לעג.

חבוי בצניעות, הוא ממשיך בעבודתו.

לבסוף, הוא משיג קבוצה של אנשים

שהם בלב אחד ובעצה אחת עמו.

חבוי בצניעות, הוא ממשיך בעבודתו.

לבסוף, הוא משיג קבוצה של אנשים

שהם בלב אחד ובעצה אחת עמו.

צדק ויכולת אינסופית מתגלים בבשר ודם,

הוא האל הכול יכול!