279 בראת אותי, אני שייך לך
I
בעליות ומורדות, תוך שינויים אינספור,
מוטל ברוח ונרטב בגשם, אני הולך בעקבותיך.
סכנה וקושי מזככים אהבת אמת.
לבי האוהב מעריץ אותך באהבת אינסוף.
כמה פעמים כבר הפך החורף לאביב?
מר ואז מתוק, התענגתי על שניהם.
רוחות הסתיו חלפו, ברוכים פרחי האביב.
"הו, השינויים בחייו של חייל, אני מכיר את לבבך.
סבלת כשבאת בענווה אל העולם.
הרוח והגשם היכו, ואיש לא ריחם עליך.
ההמונים דחו אותך בבוז, כאב לא יתואר.
אך רצון לבבך התגלה בדבריך.
מילות החיים שלך משקות את לבבי,
משקות עמוקות.
לבי פונה לטוב ומעריץ אותך.
מתי יתאחד לבבי עם לבבך?
בראת אותי, ואני שייך לך.
אם אחדל להאמין יהיה זה חטא נצחי.
אמחה את הדמעות שמזיל לבבך.
כדי למלא רצונך, אעניק לך לבבי.
II
כשאתה הולך, קשה לדעת מתי תשוב.
פרידה קשה כמוות, אני מזיל דמעות כאב.
אני משתהה, מסרב לעזוב, נדמה כי לבי התנפץ.
עיניי כלות בציפייה, אני משתוקק לשובך.
רוח שבורה שאיני יכול להסתיר.
אני כורע ברך, וחרטה מפלחת את נפשי.
חבר קרוב כשכן, אף אם מעבר לים.
אני מניח לפניך מנחה עלובה.
עם פגישתנו, אתה מחייך.
מילות החיים שלך משקות את לבבי,
משקות עמוקות.
לבי פונה לטוב ומעריץ אותך.
מתי יתאחד לבבי עם לבבך?
בראת אותי, ואני שייך לך.
אם אחדל להאמין יהיה זה חטא נצחי.
אמחה את הדמעות שמזיל לבבך.
כדי למלא רצונך, אעניק לך לבבי.
