1 טבעו המושחת של האדם נובע מכך שהשטן הרעיל ורמס אותו, מהנזק המביש שהשטן הסב לחשיבה שלו, למוסר שלו, לתובנה שלו ולהיגיון שלו. האדם מתנגד לאלוהים ולא מבין את האמת בדיוק משום שהשטן השחית את היסודות האלה של האדם, ומשום שהם לא דומים כלל לאופן שבו אלוהים ברא אותם במקור. לפיכך, על השינויים בטבע האדם להתחיל משינויים בחשיבה שלו, בתובנה שלו וההיגיון שלו, ואלה ישנו את הכרתו את אלוהים ואת ידיעתו את האמת.

2 לפני שהשטן השחית אותו, האדם הלך באופן טבעי בעקבות אלוהים ושמע לדבריו לאחר ששמע אותם. היו לו היגיון ומצפון יציבים באופן טבעי, והייתה לו אנושיות רגילה. אחרי שהשטן השחית אותו, ההיגיון, המצפון והאנושיות המקוריים שלו הלכו ונעשו קהים והשטן פגם בהם. כך הוא איבד את צייתנותו ואת אהבת אלוהים שלו. ההיגיון של האדם נעשה לקוי, טבעו נעשה זהה לטבע של חיה והתמרדותו באלוהים נעשתה תכופה וחמורה יותר. אולם האדם עדיין לא יודע זאת ולא מכיר בכך, והוא רק מתנגד ומורד בעיוורון.

3 גילוי טבעו של האדם הוא ביטוי ההיגיון, התובנה והמצפון שלו, ומכיוון שההיגיון והתובנה שלו רעועים ומצפונו נעשה קהה ביותר, טבעו מתמרד באלוהים. אם ההיגיון והתובנה של האדם לא יכולים להשתנות, אין סיכוי לשינויים בטבעו ולהיותו כלבבו של אלוהים. יש לשנות את טבע האדם, החל מהידע על מהותו, דרך שינויים בחשיבתו, אופיו, והשקפתו המחשבתית – באמצעות שינויים מהיסוד. רק כך יושגו שינויים אמיתיים בטבעו של האדם.

עיבוד של "מי שטבעו אינו משתנה צורר את אלוהים" בספר 'הדבר מופיע בבשר'