1 בני האנוש ואלוהים שונים במהותם זה מזה, והם חיים בשני מישורים שונים. בני האנוש לא מסוגלים להבין את שפתו של אלוהים, קל וחומר לדעת את מחשבותיו. רק אלוהים מבין את בני האנוש, והם לא מסוגלים להבין אותו. לפיכך, אלוהים התגלם כבשר ודם והפך לאותו סוג יצור שבני האנוש שייכים אליו, והוא סובל השפלה וכאב אדירים כדי להושיע את בני האדם, על מנת שהם יוכלו להבין את עבודתו ולהכיר אותה. מדוע אלוהים תמיד מושיע את בני האדם, ולעולם לא מוותר? הסיבה לכך היא שהוא אוהב אותם, הלא כן? הוא רואה את השטן משחית את האנושות, והוא לא מסוגל להרפות ממנה או לוותר עליה. זו הסיבה לכך שהוא יצר תוכנית ניהול.

2 אילו הדברים היו כפי שבני האדם מדמיינים אותם, ואם אלוהים היה משמיד את האנושות ברגע שהוא היה מזדעם, לא היה לו צורך להשקיע מאמצים כאלה כדי להושיע אותם. בדיוק בגלל הכאב שהתגלמותו סובלת, אהבתו מתגלה לאט-לאט, ועם הזמן כל בני האדם לומדים עליה. אילו אלוהים לא היה מבצע עבודה כזו, בני האדם היו יודעים רק שיש אל בשמיים ושהוא אוהב את האנושות. אילו כך היה, זו הייתה רק דוקטרינה, ובני האדם לעולם לא היו מסוגלים לראות ולחוות את אהבת האמת שאלוהים רוחש לבני האדם.

3 רק באמצעות העבודה שאלוהים עושה בהתגלמותו כבדר ודם, בני האדם יכולים להבין אותו באמת. ההבנה הזו אינה מעורפלת או ריקה מתוכן, והיא גם לא דוקטרינה שרק משלמים לה מס שפתיים – זוהי הבנה של ממש, מפני שהאהבה שאלוהים מעניק לבני האנוש מספקת יתרונות משמעותיים. כמה אדירה הייתה האהבה שישוע העניק לבני האדם? הוא נצלב בשם האנושות המושחתת, והוא שירת כקורבן חטאת. הוא בא כדי להשלים את עבודת הגאולה למען האנושות, עד לרגע צליבתו. האהבה הזו הייתה ללא גבולות, והעבודה שאלוהים עושה משמעותית עד מאוד.

עיבוד של "האם אתה מבין את אהבתו של אלוהים לאנושות?" בספר 'תיעוד נאומיו של המשיח'