252 אני מעניק לאלוהים את ליבי הכן
I
שכנתי בתוך בית האלוהים; רציתי לזכות בברכה ולהיכנס למלכות השמיים.
אף כי ביצעתי את חובתי, היא הייתה נגועה בגישה של עשיית עסקאות.
רק משפטו של האל וההתגלות שבדבריו גרמו לי לראות את האמת של שחיתותי.
אני לוקה באנוכיות ומירמה. מצפוני והגיוני אבדו לי מזמן.
אלוהים מנחה אותי ללא הרף במילותיו, בתקווה שטבעי המושחת ישתנה במהרה.
אלוהים מחכה, אלוהים מקווה, כמו אם הממתינה לשובו של בנה.
כשעולה בזיכרוני חסד האל, ליבי מתמלא חרטה. אסור לי למרוד כך באלוהים ולהונות אותו.
אני מתעב את השחיתות שנעוצה עמוק בתוכי; בכך שלא עסקתי בחיפוש האמת, פגעתי מאוד בליבו של אלוהים.
פספסתי הזדמנויות כה רבות להפוך למושלם. ימים טובים כה רבים אבדו לי לשווא.
כיצד יכולתי להמשיך להתמרד ולהכאיב לאלוהים? כעת ברצוני לעסוק בחיפוש האמת ולהביא לידי ביטוי צלם אנוש.
II
אני עומל קשה כדי לנהוג לפי דברי האל, כך שאוכל לזכות באמת.
לפעמים, שחיתותי מרימה ראש, ואז דבריו של אלוהים שופטים ומענישים אותי.
למרות הסבל והייסורים, ראיתי שדברי אלוהים תמיד איתי.
רכשתי לי מעט ידע על קדושתו וצדקתו של האל, ויראתי כלפיו גברה בליבי.
אני שונא את עצמי על שחמדתי הנאות, אני נחוש להתחשב ברגשות האל ולנהוג לפי האמת.
במחשבה לאחור, בזוכרי את חסד האל, באפשרותי לראות שרק אלוהים הוא האהבה.
השתניתי רק בשל הגיזום, הטיפול, הניסיונות והזיכוך שעברתי במשך כל הזמן הזה.
לא השבתי לאלוהים כגמולו על חסדו האדיר; על כך אני מלא רגשי אשמה ואיני ראוי לראות את פניו.
אני זוכה בחסד האל וליבי מלא הכרת תודה. אוקיר עוד יותר את שארית ימיי.
אני מייחל לחיות למען אלוהים הפעם, להיות אדם ישר שמהלל את אלוהים מעיד עליו.
את ליבי הכן אתן כמנחה לאל, את חובתי אמלא כדי לגמול לו על אהבתו.