1 רבים שאיבדו את אמונו של אלוהים מאבדים בהמשך גם את חסדו. לא רק שהם לא סולדים מעבירותיהם, אלא שהם מפיצים במצח נחושה את הרעיון שדרכו של אלוהים לא נכונה. והמרדנים האלה שוללים אפילו את קיומו של אלוהים. בן אדם שלא ממלא את חובתו כלפי אלוהים אשם בפשע המתועב ביותר שאפילו המוות הוא לא עונש הולם עבורו, ובכל זאת האדם מעז להתווכח עם אלוהים ולהשוות את עצמו אליו. מה הערך של הפיכת אדם כזה למושלם? אם האדם נכשל במילוי חובתו, עליו להרגיש אשם וחייב. עליו לבוז לחולשתו ולחוסר התועלת שלו, למרדנותו ולשחיתותו. יתרה מכך, עליו להקריב את חייו ואת דמו לאלוהים. רק אז הוא יהיה יציר נברא שאוהב את אלוהים באמת, ורק בן אדם כזה ראוי ליהנות מברכותיו והבטחותיו של אלוהים, וראוי לכך שאלוהים יהפוך אותו למושלם.

2 ומה עם רובכם? כיצד אתם מתייחסים לאל החי בקרבכם? כיצד מילאתם את חובתכם כלפיו? האם עשיתם את כל מה שנקראתם לעשות, אפילו להקריב את חייכם? מה הקרבתם? האם לא קיבלתם ממני הרבה? האם אתם מסוגלים להבדיל? כמה אתם נאמנים לי? כיצד שירתם אותי? ומה לגבי כל מה שהענקתי לכם ועשיתי למענכם? האם הבאתם את כל זה בחשבון? האם כולכם שקלתם והשוואתם זאת באמצעות המצפון המועט שיש בכם? מי ימצא ערך בדבריכם ובמעשיכם? האם ייתכן שהקרבה זעומה כזו מצדכם שקולה לכל מה שהענקתי לכם?

3 אין לי ברירה אחרת והייתי מסור אליכם בכל לבי, ולמרות זאת אתם נוטרים בלבכם הסתייגויות מרושעות לגביי ולבכם חצוי. זו כל חובתכם וזה תפקידכם היחידי, הלא כן? האם אתם לא יודעים שכלל לא מילאתם את חובתכם כיצירים נבראים? כיצד ניתן להחשיב אתכם ליצירים נבראים? האם אתם לא יודעים בבירור מה אתם מבטאים ומביאים לידי ביטוי? נכשלתם במילוי חובתכם, ובכל זאת אתם שואפים לזכות ברחמיו ובחסדו השופע של אלוהים. חסד כזה לא נועד לבני אדם כה חסרי ערך ושפלים כמותכם, אלא לאלה שלא מבקשים דבר ומקריבים הקרבות ברצון.

עיבוד של "ההבדל בין כהונת האל בהתגלמותו וחובת האדם" בספר 'הדבר מופיע בבשר'