בעיני האל, האדם הוא שליטם של כל הדברים.

אלוהים נתן לו סמכות רבה

והתיר לו לנהל את כל הדברים בעולם –

הדשא בהרים, חיות היער ודגת הים.

I

אך במקום שזה ישמח את האדם,

האדם טרוד בחרדות רבות.

כל חייו הוא מתייסר ומתרוצץ.

אין חדש, והתענוגות מוסיפים לריקנות.

II

איש לא השכיל להיחלץ,

איש לא נחלץ מחיים חלולים אלה.

איש לא גילה חיים של משמעות,

איש מעולם לא חווה חיים של ממש.

בני כל הדתות, החברות

והאומות מכירים את הריקנות שבעולם.

כולם מבקשים את האל ומצפים לשובו.

אך מי מסוגל לזהותו כשהוא בא?

כיום האדם חי באור האל, אך לא מכיר חיים של מעלה.

אם אלוהים לא ירחם ולא יושיע את האדם,

האדם בא לשווא, אין משמעות לחייו בעולם.

ללא דבר להתגאות בו, הוא ייצא בידיים ריקות.

בני כל הדתות, החברות

והאומות מכירים את הריקנות שבעולם.

כולם מבקשים את האל ומצפים לשובו.

אך מי מסוגל לזהותו כשהוא בא?

עיבוד של "פרק 25" מ'דברי האל לתבל כולה' בספר 'הדבר מופיע בבשר'