1 אם מישהו מאמין באלוהים אך אין לו מושא לעיסוק, הרי שהוא חי את חייו לריק, וכשיבוא יום מותו, יהיו לו רק רקיע כחול וקרקע מאובקת להביט בהם. האם אלה חיים בעלי משמעות? אם אתם מסוגלים לעמוד בדרישותיו של אלוהים במהלך חייכם, זה דבר יפהפה, הלא כן? מדוע אתם תמיד מחפשים צרות, ומדוע אתם תמיד עגמומיים? והאם אלוהים יכול לזכות במשהו מכם? בתוך ההבטחה שנתתי לאלוהים, אני פשוט נותן לו את לבי ולא משטה בו בדבריי. אני לא אעשה משהו כזה – אני מוכן רק לנחם את האל שאני אוהב בלבי, כדי שרוחו בשמיים תזכה לנחמה. הלב אומנם בעל ערך, אך האהבה יקרה יותר. אני מוכן לתת את האהבה היקרה ביותר בלבי לאלוהים, כדי שמה שהוא יהנה ממנו יהיה הדבר היפהפה ביותר שיש לי, וכדי לספק אותו באהבה שאני מעניק לו.

2 האם אתם מוכנים לתת את אהבתכם לאלוהים להנאתו? האם אתם מוכנים להפוך את זה להון היחיד שלכם להישרדותכם? מה שאני רואה מחוויותיי הוא שככל שאני מעניק לאלוהים אהבה רבה יותר, כך אני מרגיש יותר שאני חי באושר, וכך יש לי כוח חסר גבולות, אני מוכן להקריב את כל גופו ודעתי, ואני תמיד מרגיש שלעולם לא אוכל לאהוב את אלוהים מספיק. אם כן, האם אהבתכם אהבה זניחה, או שמא היא אינסופית וגדולה לאין שיעור? אם באמת תרצו לאהוב את אלוהים, תמיד תהיה לכם יותר אהבה להשיב לו. אם זה המצב, איזה אדם ואיזה דבר יכולים לעמוד בדרכה של אהבתכם לאלוהים? אלוהים רואה בכל אהבתה של האנושות כיקרה. הוא מרעיף אפילו יותר מברכותיו על כל בני האדם שאוהבים אותו. זאת משום שאהבתו של אלוהים כה קשה להשגה, משום שהיא מעטה כל כך, ומשום שכמעט לא ניתן למצוא אותה.

עיבוד של "הנתיב... (3)" בספר 'הדבר מופיע בבשר'