אתה התגלמת כבשר ודם ואתה מביע את האמת כדי להושיע את האנושות.

כל דבריך הם האמת, הם מעוררים את ליבם של בני האדם.

אתה עומד על המשמר יומם ולילה, תמיד אתנו ברוח ובגשם.

שפכת את דם ליבך כדי שניתן יהיה להושיע את האנושות.

אתה סובל את המרד ואת אי-ההבנות שלנו ללא תלונה או חרטה.

אך כמה אנשים מבינים את ליבך?

וכמה התעוררו ומסרו לך את ליבם?

יש לך כל כך הרבה דאגות, כל כך הרבה חרדות ואנחות.

כל כך הרבה קשיים ומרירות, אתה סובל את כל זה לבדך.

דבריך שופטים וחושפים אנשים, והם מגלים את אהבתך.

סבלת השפלה נוראית כדי להושיע את האנושות.

כמה שנות עמידה על המשמר? כמה שנות המתנה?

זה רק כדי לזכות בקבוצת אנשים שאוהבים אותך באמת.

כוונותיך הנדיבות ואהבתך הכנה

החזירו לחיים את ליבי שקהו חושיו.

כיצד אוכל אי-פעם להיות שוב מרדנית? כיצד אוכל אי-פעם ליפול שוב ברוחי או לסוב לאחור?

כבר קיווית, כבר חיכית יותר מדי.

כיצד אוכל לסבול את המחשבה לגרום לך לחכות עוד, לפגוע בך עוד?

בישורת האחרונה הזו, ברצוני לעקוב אחריך מקרוב ולעולם לא לעצור.

אני נכונה לעשות את כל שביכולתי כדי לחתור לאמת, כדי שאוכל לזכות באמת ובחיים.

לא משנה עד כמה הרדיפות והתלאות חמורות וקשות, אני נחושה לחלוטין ללכת בעקבותיך.

היכולת לאהוב אותך, להיות עדה טובה למענך – זו תשוקתו של ליבי לחיים האלה.