1 אני הכרעתי שחייכם הם חיים של שתיית דמן של הרוחות הטמאות ואכילת בשרן של הרוחות הטמאות, מפני שאתם מאמצים את דמותן בפניי מדי יום. ההתנהגות שלכם בפניי הייתה ראה במיוחד, ולכן איך ייתכן שלא אגעל? יש בדבריכם מן הסיאוב של רוחות טמאות: אתם מוליכים שולל, מסתירים ומתחנפים בדיוק כמו אלה שמבצעים מעשי כישוף, כמו אלה שמוליכים שולל ושותים את דמם של הרשעים. כל הביטויים של האנושות מאוד מרושעים, ולכן איך ייתכן שכל בני האדם ייכנסו לארץ הקודש שבה מצויים הצדיקים? האם אתם חושבים שהתנהגותכם המתועבת יכולה לבדל אתכם כקדושים בשונה מהרשעים?

2 לשונכם דמוית הנחש תהרוס בסופו של דבר את הבשר שלהם שמבטא השמדה ומבצע תועבות, והידיים שלכם שמכוסות בדמן של רוחות טמאות יגררו את הנשמה שלכם בסופו של דבר לגיהינום. עם כן, מדוע אתם לא ממהרים לנצל את ההזדמנות הזו לטהר את ידיכם שמכוסות בזוהמה? ומדוע אתם לא מנצלים את ההזדמנות הזו כדי לכרות את לשונכם שאומרת דברי רשע? האם ייתכן שאתם מוכנים לסבול באש הגיהינום למען שתי ידיכם ולמען לשונכם ושפתיכם? אני משגיח על לבם של בני האדם בשתי עיניי, מפני שזמן רב לפני שבראתי את האנושות, תפסתי את לבם בתוך ידיי. לפני זמן רב, ראיתי מבעד ללבו של האדם, ולכן איך ייתכן שהמחשבות שעל לבו של האדם יימלטו ממבטי? ואיך ייתכן שהן יספיקו להימלט מהאש שתצית רוחי?

עיבוד של "האופי שלכם כה עלוב!" בספר 'הדבר מופיע בבשר'