1 על אף שהשטן הביט באיוב בעיניים חומדות, הוא לא העז לגעת ולו בשערה אחת על גופו ללא רשות מאלוהים. על אף שהשטן רע ואכזר מטבעו, לאחר שאלוהים נתן לו פקודה, לא הייתה לשטן ברירה אלא להישמע למצוותו של אלוהים. מכך ניתן לראות שהשטן לא מעז להפר דבר מדבריו של יהוה אלוהים. בעיני השטן, כל מילה מפיו של אלוהים היא פקודה, חוק שמימי וביטוי של סמכות האל – כי מכל מילה של אלוהים משתמע עונשו של אלוהים למי שיפר את פקודותיו ולמי שלא יישמע לחוקים השמימיים ויתנגד להם.

2 מעשי השטן כלפי איוב לא היו אלא ייצוג בזעיר אנפין של השחתתו את האדם, וכשהשטן ביצע את המעשים האלה, הגבולות שאלוהים הציב והפקודות שהוא נתן לשטן היו רק ייצוג בזעיר אנפין של העקרונות שבבסיס כל דבר שהוא עושה. בנוסף לכך, תפקידו ועמדתו של השטן בעניין זה היו רק ייצוג בזעיר אנפין של תפקידו ועמדתו בעבודת הניהול של אלוהים, וציותו המוחלט של השטן לאלוהים בפיתויו את איוב היה רק ייצוג בזעיר אנפין של האופן שבו השטן לא מעז להביע ולו את ההתנגדות הקלה ביותר כלפי אלוהים במהלך עבודת הניהול שלו.

3 בין כל הדברים לרבות השטן, אין אף אדם או דבר שיכולים להפר את החוקים והצווים השמימיים של הבורא, ואין אדם או דבר שמעזים להפר את החוקים והצווים השמימיים האלה, מפני שאין אדם או חפץ שיכולים לשנות את העונש שהבורא מטיל על כל מי שלא נשמע להם, ואף אחד מהם לא יכול לחמוק מהעונש הזה. רק הבורא יכול לקבוע חוקים וצווים שמיימיים, רק לבורא יש הסמכות להוציאם לפועל, ועוצמתו של הבורא היא הדבר היחיד שאף אדם או דבר לא יכולים להפר. זוהי סמכותו הייחודית של הבורא, הסמכות הזו נשגבת מכל הדברים, ולכן לא ניתן לומר ש"אלוהים הוא הגדול מכולם והשטן הוא מספר שתיים". אין עוד אל מלבד הבורא, בעל הסמכות הייחודית!

עיבוד של "אלוהים עצמו, הייחודי א'" בספר 'הדבר מופיע בבשר'