איש אינו מודע לבואו של האל, איש לא מברך על בואו.

בנוסף, איש לא יודע את כל שיעשה.

איש לא יודע את כל שיעשה.

חיי אדם לא משתנים, אותו הלב, אותה שגרה.

האל בקרבנו כמו אדם רגיל,

כחבר חסר חשיבות בקבוצת החסידים, כמאמין רגיל.

עיסוקים לו משלו, ומטרות משל עצמו,

ויש בו אלוהות שאין לאדם.

איש לא הבחין בקיום אלוהותו,

או בהבדל בין מהותו למהות האדם.

אנו חיים במחיצתו, ללא מעצורים ופחד,

כי אנו רואים בו לא יותר מאשר, מאמין חסר חשיבות.

הוא צופה בכל תנועה שלנו,

כל מחשבה וכל תחושה גלויות בפניו,

גלויות בפניו, גלויות בפניו.

איש לא מתעניין בקיומו של אלוהים,

לאיש אין כל מושג מה תפקידו,

ויתרה מכך, לאיש אין כל מושג מה היא בדיוק זהותו.

אנחנו פשוט ממשיכים בעיסוקינו, כאילו אין לו כל קשר אלינו.

עיבוד של "התבוננות בהופעתו של אלוהים במשפטו ובייסוריו" בספר 'הדבר מופיע בבשר'