1 האדם מעולם לא זיהה אותי באור, אלא רק ראה אותי בעולם האפלה. האם אתם לא בדיוק באותו מצב כיום? שיא השתוללותו של התנין הגדול האדום כאש סימן גם את הרגע שבו לבשתי בשר ודם באופן רשמי כדי לעשות את עבודתי. הרגע שבו התנין הגדול האדום כאש חשף את צורתו האמיתית לראשונה היה גם הרגע שבו נשאתי עדות על שמי. כשהתהלכתי בדרכי האנושות, אף ישות ואף אדם לא התעוררו בבהלה, ולכן כשהתגלמתי כבשר ודם בעולם האנושי, איש לא ידע זאת. אולם כשהתחלתי לעסוק בעבודתי כבשר ודם, האנושות התעוררה – הקיצה מחלומותיה בבהלה לנוכח קולי הרועם – ומהרגע ההוא, האנושות החלה בחייה בהכוונתי.

2 העניין הוא לא סתם שהאדם לא מכיר אותי כבשר ודם – המצב חמור מכך: הוא לא הצליח להבין את הווייתו שלו השוכנת בגוף בשר ודם. כמה שנים חלפו שבהן בני האנוש מרמים אותי, מתייחסים אליי כאל אורח מהחוץ? כמה פעמים הם נעלו את הדלת בפניי והותירו אותי מחוץ לביתם? כמה פעמים הם לא התייחסו אליי כשהם עמדו אל מולי? כמה פעמים הם זנחו אותי בקרב בני אדם אחרים? כמה פעמים הם התכחשו אליי בפני השטן? וכמה פעמים הם תקפו אותי בפיהם המסכסך? ובכל זאת, אני לא עורך מעקב אחר כל מגרעותיו של האדם, ואני גם לא גומל לו שן תחת שן על כל התמרדות. כל מה שעשיתי היה לתת לו תרופה לתחלואותיו, כדי לרפא את מחלותיו חשוכות המרפא וכך להשיב את בריאותו, כדי שהוא יוכל להכיר אותי סוף-סוף.

עיבוד של "פרק 12" מ'דברי האל לתבל כולה' בספר 'הדבר מופיע בבשר'