1 אלוהים סיים לבטא את דבריו, אך בני האדם לא עמדו בקצב כלל – הם משתרכים מאחור ולא מצליחים להישאר קרובים בכל צעד ושעל. הם לא מסוגלים להיצמד לשה בצעידתו קדימה. הם לא צייתו לדברים שעליהם לציית להם; הם לא הנהיגו את הדברים שהיה עליהם להנהיג; הם לא נשאו את התפילות שהיה עליהם לשאת; הם לא נפטרו מהדברים שהיה עליהם להיפטר מהם. הם לא עשו אף אחד מהדברים האלה. לפיכך, הדיבור הזה על הליכה למשתה הוא דברי סרק ללא כל משמעות. זה חלק מהדמיון של בני האדם. אפשר לומר שנכון לרגע זה, בני האדם לא מילאו את חובתם כלל וכלל. הכל תלוי בכך שאלוהים יעשה ויאמר דברים בעצמו, ואילו תפקידם של בני האדם באמת היה קטן מדי. הם כולם פיסות אשפה חסרות תועלת שלא יודעות כיצד לפעול בתיאום עם אלוהים.

2 אלוהים אמר רבבות מילים, אך בני האדם לא הנהיגו אותן כלל – הם לא זונחים את בשרם ודמם, לא זונחים תפיסות, לא מנהיגים ציות לאלוהים בכל הדברים תוך פיתוח יכולת אבחנה, לא נמנעים מלתת מקום לבני אדם בלבם, לא נפטרים מהאלילים שלהם שמעסיקים את לבם, לא מתמרדים נגד כוונות אישיות שגויות, לא פועלים על סמך רגשותיכם, לא עושים דברים בהוגנות וללא דעות קדומות, לא חושבים יותר על ענייניו של אלוהים ועל השפעתם על הזולת כשהם מדברים, לא עושים דברים נוספים שיועילו לעבודתו של אלוהים, לא נותנים דעתם להטבה עם בית האל בכל מעשה ומעשה שלכם, לא נמנעים מהתנהגות המונעת על ידי רגשותיהם, לא משליכים מעליהם את הדברים שמענגים את בשרם ודמם שלהם, לא נפטרים מהתפיסות האנוכיות הישנות וכן האלה.

3 למעשה, בני האדם מבינים כמה דברים בכל המילים האלה שאלוהים דורש בהם, אך הם פשוט לא מוכנים להנהיג אותן. כיצד אלוהים יכול לעבוד ולהניע אותם אם לא כך? איך ייתכן שבני אדם שאלוהים רואה בהם מורדים בכל זאת מעזים להרים את דברי האל ולהתפעל מהם? איך הם מעזים לאכול את המזון של אלוהים? איפה המצפון של בני האדם? הם לא מילאו אפילו מעט מהחובות שהיה עליהם למלא, ולכן אין כל טעם לדבר על "עשיית כל שביכולתם". האין הם חולמים? אי-אפשר לדבר על מציאות ללא נוהג. זו עובדה פשוטה!

עיבוד של "התמקדו יותר במציאות" בספר 'הדבר מופיע בבשר'