I

איש אינו נחשל או מושחת

יותר מצאצאי מואב.

הם לא מכירים בקיומו של אל,

ולכן רק אם ייכבשו

ויוכלו לאהוב את אלוהים;

רק אם יוכלו להללו

תהא זו עדות לכיבוש.

בסוף אתם תאמרו: "אנו מקוללים,

אנו צאצאי מואב.

זה דבר שאיננו יכולים לשנות,

כי כך קבע אלוהים.

אך הידע והיישום בחיינו נתון לשינוי,

ואנו נחושים להשביע את רצונו."

II

אמנם אינכם פטרוס, אך אתם יכולים

לחיות בדמותו של פטרוס,

ולשאת עדות כאיוב וכפטרוס.

זו העדות הגדולה ביותר.

בסוף תאמרו: "איננו בני ישראל;

אנו צאצאי מואב הנטושים

ואיננו ראויים ליהנות מברכות האל."

בסוף אתם תאמרו: "אנו מקוללים,

אנו צאצאי מואב.

זה דבר שאיננו יכולים לשנות,

כי כך ציווה אלוהים.

אך הידע והיישום בחיינו נתון לשינוי,

ואנו נחושים להשביע את רצונו."

III

"איננו פטרוס. אין לנו שיעור קומה כשלו.

איננו איוב, ואין לנו נחישות כשל פאולוס.

איננו יכולים להתמסר לאל כפי שעשה פאולוס.

אך אלוהים בכל זאת רומם אותנו היום,

ולכן עלינו להשביע את רצונו ואנו נכונים.

למרות שאיננו כשירים, אנו בכל זאת נחושים."

בסוף אתם תאמרו: "אנו מקוללים,

אנו צאצאי מואב.

זה דבר שאיננו יכולים לשנות,

כי כך ציווה אלוהים.

אך הידע והיישום בחיינו נתון לשינוי,

ואנו נחושים להשביע את רצונו."

עיבוד של "סוד העניין של עבודת הכיבוש (2)" בספר 'הדבר מופיע בבשר'