I

אני מכיר את טבעו הצודק של אלוהים,

ואהבתי כלפיו מצמיחה שורשים.

בין אם אני מקבל ברכה או נתקל בבעיה,

הכול נקבע מראש בידי האל.

משפט, ייסורים וניסיונות

באים כדי לטהר את אהבתי.

כשלונות אנושיים הם דבר רגיל

הם לא סיבה לדאגה.

על אף שדבריו הנוקשים חותכים כמו חרב,

לב האל תמיד אדיב.

איך אוכל לסרב לתרופה המרה

שתעזור לי בחיי?

דרך משפט האל וייסוריו,

הרגשתי את אהבתו הכנה.

עבודתו לישועת האנושות כה ממשית,

לבי משבח את אלוהים.

לבי משבח את אלוהים.

II

גורל בני האדם הרמאים והיהירים

הוא ליפול ולהיכשל.

למרות שאני משרת את האל, אני עדיין מתנגד לו.

עליי לשאת בייסוריו.

אף שהמשפט עשוי להכאיב לי מאוד,

חיי זקוקים לכך.

אני בטוח שאלוהים צודק,

ולכן לבי משבח אותו.

אלוהים מכבד אותי בכך,

שהוא שופט ומייסר אותי.

לו הייתי מתלונן או נאבק בו,

לא הייתי ראוי לאהבתו.

לאנושות המושחתת אין כל אמת,

היא מלאה בטבע שטני.

היום יש לי חיים רק הודות

לאל שהושיעני בזמן, לאל שהושיעני בזמן.

III

רוחו של פטרוס היא היסוד

להתנהגות נכונה של האנושות.

כמה עמוקה יכולה להיות אהבת האדם לאל,

אחתור לאהוב אותו לחלוטין.

אם האדם חפץ בברכות, עושה עסקאות עם אלוהים,

הוא בסוף ייכשל.

כשאני מבין את האמת ועובר טיהור,

יש שלווה בלבי.

להאמין באל, לאהוב אותו, להישמע לו

זו חובת האדם האמיתית.

כשאני עובר משפט וייסורים

אהבתי כלפי האל מתחזקת.

לא משנה איך אלוהים יטפל בי,

אמשיך לשבח את צדקתו.

אני חולם שאוכל להכיר את אלוהים.

איני מבקש יותר מכך.

איני מבקש יותר מכך.

IV

משעברתי שיפוט

וטעמתי את אהבת האל, אקום שוב על רגליי.

איני ראוי לראות את אלוהים,

אך איאבק למען עצמי פעם נוספת.

הבנתי את רצון האל,

אהבתו מעודדת אותי להמשיך.

לא חשוב כמה קשיים וניסיונות אעבור,

אשא עדות רועמת.

ברכות או אסונות, אין זה משנה.

תהילת האל היא הכול.

כמו פטרוס, אעניק לאל אהבה נשגבת.

וכשאמות, אנוח בשלום על משכבי.

אשמע לעבודת האל ורק לה.

העיקר להשביע את רצון האל.

לאהוב את אלוהים להגשים את רצונו

זה הכבוד הגדול ביותר לאדם, הכבוד הגדול ביותר לאדם.