1 התחלתי בביצוע עבודתי בכל רחבי תבל. בני האדם בתבל מתעוררים לפתע ונעים סביב ליבה, שהיא עבודתי, וכשאני "נודד" בקרב בני האדם, הם עולם משתררים מכבלי השטן וכבר לא סובלים את עינויי השטן. משום בואו של יומי, בני האדם מלאים בשמחה, הצער בלבם נמוג, ענני העצב ברקיע הופכים לחמצן באוויר ומרחפים להם שם וברגע הזה, אני נהנה מהשמחה והאחדות עם האדם.

2 מעשיו של האדם מעניקים לי דבר להתענג עליו, ולכן אני כבר לא אומלל עוד. ולצד בואו של יומי, שורש קיומם של היצורים החיים על פני האדמה שב אליהם, כל הדברים על פני האדמה מתחיים שוב והם לוקחים אותי כיסוד קיומם, מכיוון שאני גורם לכל הדברים להאיר מרוב חיים וגם גורם להם להיעלם בדממה. לפיכך, כל הדברים ממתינים להוראות מפי, והם מוצאים עונג במעשיי ובדבריי.

3 מקרב כל הדברים, אני המרומם ביותר, אך אני גם חי בקרב כל בני האדם, ואני משתמש במעשי האדם כביטויים לבריאתי את השמיים ואת הארץ. כשבני האדם מרעיפים עליי דברי הלל אדירים, אני נשגב בקרב כל הדברים, ולכן פרחי העולם גדלים ומתייפים תחת השמש הקופחת, הדשה הופך לירוק יותר והעננים ברקיע נראים כחולים יותר.

4 משום קולי, בני האדם רצים אנה ואנה. כיום, פניהם של בני האדם במלכותי מלאים בשמחה, וחייהם צומחים. אני עובד בקרב כל אנשיי הנבחרים, ואני לא מתיר לעבודתי להיטמא בדעות אנושיות, מכיוון שאני מבצע באופן אישי את עבודתי שלי. כשאני עובד, השמיים והארץ וכל צבאם משתנים ומתחדשים, וכשאני משלים את עבודתי, האדם מתחדש לחלוטין, והוא כבר לא חיי במצוקה הנובעת מדרישותיי, מכיוון שניתן לשמוע את צלילי האושר בכל רחבי העולם, ואני מנצל את ההזדמנות כדי להעניק לאדם את הברכות שאני נותן לו.

עיבוד של "פרק 33" מ'דברי האל לתבל כולה' בספר 'הדבר מופיע בבשר'