הולך לאורך העידנים עם האל,

מי ידע שהאל שולט בכול,

בגורלם של כל היצורים החיים,

מתזמר, מכוון את הכול?

זה חמק מהמוח האנושי

לא בגלל שדרך האל מעורפלת

או שהתוכנית שלו לא התגשמה.

כי ליבו ורוחו של האדם, רחוקים מהאל.

אפילו כשהם הולכים אחרי האל, למרות שהם אולי לא רואים,

הם עדיין משרתים את השטן.

אף אחד לא מחפש אחר עקבותיו או הופעתו של האל.

אף אחד לא רוצה את דאגתו והשגחתו.

אבל הם מוכנים להסתמך על השטן

כדי להסתגל לעולם ואמונותיו.

וליבו של האדם ורוחו נפלו לידי השטן,

והפכו לאוכל שמזין אותו.

הם הפכו לאוכל שמזין אותו.

תראה את רוח האדם וליבו

עכשיו מקום שבו שוכן השטן,

שבו הוא משחק כמו שהוא רוצה.

הבנות האדם מתרחקות ונעלמות,

הם לא רואים את תכליתם ואת ערכם,

מה זה אומר להיות אנושי,

לא עוד מחפשים את האל,

לבבות מתכחשים לבריתו של האל ולחוקיו.

כשזמן עובר, מי יכול להגיד? מי יכול להבין?

למה אלוהים ברא את האנושות?

אף אחד לא מבין את המילים מפי האל,

ולא יכול להבין את כל שנובע ממנו.

הם מתחילים להתנגד לכל החוקים והצווים;

לכן האל מאבד את האדם שהוא יצר

והאדם מאבד את שורשיו, מאבד את שורשיו.

זהו הצער הטראגי של האנושות.

כאן טמון הצער הטראגי של האנושות.

עיבוד של "אלוהים הוא מקור חיי האדם" בספר 'הדבר מופיע בבשר'