האל הכול יכול אומר, "השטן משתמש בפרסום ורווח כדי לשלוט במחשבות האדם עד שהאדם יכול לחשוב אך ורק על פרסום ורווח. בני האדם נלחמים על פרסום ורווח, חווים מצוקות למען הפרסום והרווח, מושפלים למען הפרסום והרווח, והם יקבלו כל החלטה וקביעה למען פרסום ורווח וגם כדי לזכות בהם. כך השטן כובל את האדם בשלשלאות בלתי נראות. בני האדם נושאים את השלשלאות האלה על עצמם ואין להם הכוח או האומץ להשליכן מעליהם. לכן בני אדם מדשדשים הלאה בקושי רב, משום שהם נושאים בלא-יודעין את השלשלאות האלה. למען הפרסום והרווח האלה, האנושות דוחה את אלוהים ובוגדת בו, והיא נעשית מרושעת יותר ויותר. כך, בדרך זו, הפרסום והרווח של השטן מחריבים דור אחר דור. הביטו כעת במעשי השטן – האם מניעיו הזדוניים נתעבים? אולי כיום אתם עדיין לא יכולים לראות מבעד למניעיו הזדוניים של השטן מכיוון שאתם חושבים שאין חיים ללא פרסום ורווח. אתם חושבים שאם בני אדם מותירים את הפרסום והרווח מאחור, הם לא יכולים עוד לראות את הדרך שלפניהם, לא יכולים עוד לראות את מטרותיהם ועתידם הופך לאפל, קודר ועגמומי. אולם, אט-אט, כולכם תכירו יום אחד בכך שהפרסום והרווח הם שלשלאות אימתניות שהשטן משתמש בהן כדי לכבול את האדם. עד היום שבו תכירו בכך, אתם תתנגדו לחלוטין לשליטת השטן ותתנגדו לחלוטין לשלשלאות שהשטן מביא כדי לכבול אתכם. כשיבוא היום שבו תרצו להשליך מעליכם את כל הדברים שהשטן הטמיע בכם, תתנתקו מהשטן כליל וגם תתעבו באמת את כל מה שהשטן הביא לכם. רק אז יהיו לכם אהבה וכמיהה אמיתיות לאלוהים" (הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, אלוהים עצמו, הייחודי ו'). ארצה לחלוק בחוויותיי בנוגע לדברי האל.

ב-2015 נבחרתי לתפקיד מנהיג כנסייה. התרגשתי מאוד וחשבתי שהעובדה שבחרו בי מתוך עשרות אחים ואחיות משמעה ודאי שאני טוב מהאחרים. במסגרת תפקידי כמנהיג בכנסייה, אחים ואחיות באו שאעזור להם להיווכח בחיים וראשי צוותים התייעצו איתי בסוגיות שונות שנתקלו בהם. לא יכולתי שלא לחוש תחושת עליונות. הסתובבתי לי בגאווה, בחזה נפוח, ושפעתי ביטחון עצמי במפגשים. לאחר זמן מה, שמתי לב שהאחות ליו, עמיתתי לעבודה, יכלה לשתף בבהירות בנוגע לאמת, ויכלה להבין את שורש בעיותיהם של אנשים ולפתור אותן. היא גם הצביעה על הדרך לפיה יש לנהוג. כולם הקשיבו לה. הערצתי אותה וקינאתי בה. אבל כדי שאיש לא יתעלה עליי, התכוננתי בקפידה לפני כל מפגש, ואימצתי את מוחי בניסיון במחשבה כיצד לשתף בצורה יעילה ומעוררת השראה, כדי שיראו שאני טוב ממנה. כשראיתי שאחיי ואחיותיי מרוצים מהשיתוף שלי חשתי סיפוק רב ותחושת הישג. מאוחר יותר, שמתי לב שהאח ג'נג מתמצא מאוד בסרטים, וטוב במחשבים. אחים ואחיות שצילמו התייעצו איתו לעיתים קרובות. כמנהיג כנסייה, לא היה לי דבר לתרום. הרגשתי כמו גלגל חמישי וזה תסכל אותי. חשבתי שמאחר שהם פונים לאח ג'נג הם ודאי חושבים שאני פָּחוּת ממנו. התחלתי ללמוד עוד על סרטים, כי אז הם יבואו אליי עם הבעיות שלהם. התחלתי לקום מוקדם ולהישאר ער עד מאוחר כדי ללמוד עוד על סרטים, כך שאוכל לדעת יותר. התעלמתי מהבעיות של הכנסייה וממצבם של האחים והאחיות. לאחר זמן מה, החלו לצוץ בעיות הקשורות לעבודה בכמה מהצוותים, ולא הצלחתי למצוא להן פתרון. מאחר שלא נמצא פתרון לבעיות, הפקת הסרטים התעכבה ובעיות נוספות צצו. הייתי נתון בלחץ כה רב עד שהתקשיתי לנשום. איזה סבל! חששתי ממה שאחרים יחשבו עליי, דאגתי שהם יחשבו שאני חסר כישורים והתאמה להיות מנהיג. הייתי עלול לאבד את תפקידי כמנהיג כנסייה. מחשבותיי נעשו שליליות. חשתי מובס ונטול אנרגיה. הייתי מדוכא והתעלמתי מחובותיי, ואיבדתי את עבודת רוח הקודש. לא השגתי דבר ולכן הוחלפתי. באותו רגע חשתי בושה ורציתי שהאדמה תבלע אותי. תהיתי, "האם האחים והאחיות יגידו שאני מנהיג שקר חסר כישורים?" ככל שחשבתי על כך יותר, נעשיתי נסער יותר.

באותו לילה התהפכתי במיטה ולא הצלחתי להירדם. התפללתי לאלוהים, שוב ושוב, וביקשתי ממנו שיעזור לי להכיר את עצמי. ואז קראתי את דברי האל: "בחיפושכם, יש לכם יותר מדי תפיסות, תקוות ועתידים אישיים. העבודה הנוכחית נועדה לטפל ברדיפת המעמד שלכם ובתשוקותיכם המופרזות. התקוות, המעמד והתפיסות הם כולם ביטויים קלאסיים של טבע שטני. הסיבה לכך שהדברים האלה קיימים בליבם של בני האדם היא משום שרעל השטן תמיד מאכל את מחשבותיהם של בני האדם, והם לא מסוגלים להתנער מפיתויי השטן האלו. הם חיים בחטא אך לא מאמינים שזהו חטא, והם עדיין מאמינים: אנחנו מאמינים באלוהים, ולכן הוא חייב להעניק לנו ברכות ולהסדיר הכול למעננו באופן ראוי. אנחנו מאמינים באלוהים, ולכן אנחנו בהכרח נעלים על אחרים, וצריך להיות לנו מעמד רם מזה של אחרים ועתיד טוב מזה של כל אדם אחר. מכיוון שאנחנו מאמינים באלוהים, הוא חייב לתת לנו ברכות בלתי מוגבלות. אחרת זו לא הייתה נקראת אמונה באלוהים.' ...ככל שאתה מחפש כך יותר, כך אתה קוצר פחות תוצאות. ככל שהרצון של אדם במעמד רב יותר, כך אלוהים יטפל בו יותר. במקרה כה, על האדם לעבור זיכוך אדיר. אדם כזה הוא יותר מדי חסר ערך! יש לטפל בו ולשפוט אותו באופן נאות כדי שהוא ירפה מדברים כאלה באופן יסודי. אם תעסוק כך עד הסוף, לא תקצור דבר. בני אדם שלא עוסקים בחיפוש חיים לא יכולים לעבור שינוי. בני אדם שלא צמאים לאמת לא יכולים לזכות באמת. אתה לא מתמקד בעיסוק בהשגת שינוי אישי ובהיווכחות, אלא תמיד מתמקד בתשוקות מופרזות ובדברים שמגבילים את אהבתך לאלוהים ומונעים מבעדך להתקרב אליו. האם הדברים האלה יכולים לחולל בך שינוי? האם הם יכולים להכניס אותך אל המלכות?" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, מדוע אינך מוכן להיות ניגוד?). לאחר שקראתי זאת, הרהרתי במצבי. בעבודתי כמנהיג, כל שעשיתי היה לרדוף אחר מעמד ויוקרה. כשראיתי שהשיתוף של האחות ליו בנוגע לאמת היה טוב משלי, חששתי. חשבתי איך אוכל לשתף טוב יותר ממנה כדי שאזכה בהערצה ובשבחים. לאח ג'נג היו כישורים מקצועיים. האחים והאחיות באו אליו עם בעיותיהם. קינאתי בו ודחיתי אותו מפניי. עבדתי קשה כדי ללמוד עוד ולהתעלות מעליו, והתעלמתי מהבעיות בכנסייה. כשלא הצלחתי לפתור את הבעיות, לא נסמכתי על אלוהים, ולא ביקשתי את האמת כדי למצוא פתרונות באמצעות שיתוף. חשבתי אך ורק על המעמד שלי. חששתי שאאבד את תפקידי אם לא אמלא את חובתי כהלכה. ואז הבנתי שלא מלאתי את חובתי מתוך התחשבות ברצונו של אלוהים, אלא שסיפקתי את שאפתנותי כדי להתעלות מעל אחרים. האחים והאחיות בחרו בי כמנהיג כנסייה, אבל התעלמתי מעבודת הכנסייה ומהיווכחותם בחיים. לא גיליתי אחריות כלפי מילוי חובתי ולבסוף פגעתי בעבודת הכנסייה. הייתי אנוכי ונתעב. לא מלאתי את חובתי – עשיתי רע והתנגדתי לאלוהים. התחרטתי שפניתי לדרך הלא נכונה, ונלחמתי על מעמד ורווח. אלוהים שפט אותי ושחרר אותי מחובותיי. הוא לא סילק אותי, אלא החליף אותי כדי שאוכל להרהר בהתנהגותי. כך הגן עליי אלוהים והציל אותי. מצבי השתפר בזכות דבקות רוחנית והתבוננות פנימית. מנהיגי הכנסייה נתנו לי מטלות יומיומיות. הייתי אסיר תודה לאלוהים על ההזדמנות הזו והייתי נחוש להעריך את החובות האלה, ולהפסיק לרדוף אחר מעמד ויוקרה ולהתנגד לאלוהים.

לאחר החוויה הזו, חשבתי שאוכל להרפות מהרצון שלי במעמד וביוקרה, אבל מצבי הידרדר יותר מדי. טבעי השטני לא ישתנה בעזרת התבוננות פנימית. אז אלוהים ארגן מצב נוסף כדי לחשוף ולהציל אותי.

כמה חודשים לאחר מכן, התבקשנו לבחור בראש צוות. ברגע ששמעתי את זה, התחלתי לחשוב: "יש לי סיכוי להיבחר? אני עובד מוכשר, אבל אין לי כישורים מקצועיים. אז הסיכוי שלי לא גדול." ואז חשבתי על שאר חברי הצוות. לאח ג'נג יש כישורים מקצועיים, השיתוף שלו על האמת היה מעשי, יש לו חוש צדק והוא מקיים את עבודת הכנסייה כראוי. נראה שסיכוייו להיבחר היו גדולים יותר. חשבתי שאני הטלתי על האח ג'נג עבודה בתפקידי כמנהיג כנסייה. אבל אם הוא ייבחר כראש צוות, הוא זה שיגיד לי מה לעשות. האם אתפס כנחות ממנו? זה עורר בי אי נוחות. ביום הבחירות, הייתי עצבני וחשתי חצוי. "למי עליי להצביע? לאח ג'נג?" חשבתי איך רוב האחים והאחיות, אפילו אלו מצוותים אחרים, באו אליו לבקש עזרה כל הזמן, וזה האיר אותו באור חיובי. אם הוא יהיה ראש הצוות, האם הוא יאפיל עליי? הרגשתי שאני לא רוצה להצביע בשבילו. אבל היו חסרים לי כישורים מקצועיים ולא הייתי כשיר מספיק לתפקיד ראש צוות. חשתי מדוכא וממורמר. שנאתי את חוסר הניסיון שלי בעבודה. ואז צצה במוחי מחשבה איומה: "אם אני לא אוכל להיות ראש צוות, גם אתה לא תוכל". אז הצבעתי לאח וו, שהיו לו פחות כישורים מקצועיים. למרבה ההפתעה, האח ג'נג עדיין ניצח. לא הייתי מרוצה מהשתלשלות הדברים, אבל חשתי תחושה לא נוחה שעשיתי מעשה מביש. לאחר מכן, קראתי את דברי האל: "אם אנשים מסוימים רואים אדם טוב מהם, הם מדכאים אותו, מפיצים עליו שמועה או לא בוחלים באמצעים כדי להנמיך את מעמדו בעיני אחרים וכדי שאף אחד לא יהיה טוב מאף אחד אחר – זה הטבע המושחת הקרוי יהירות וצדקנות, כמו גם רמייה, הולכת שולל וחתרנות. בני אדם כאלה עושים הכל כדי להשיג את מטרותיהם. כך הם חיים אך הם חושבים שהם נפלאים וטובים. אולם האם יש להם לב ירא אל? קודם כל, בכל הנוגע לטבע הדברים האלה, בני אדם שמתנהגים כך פשוט עושים כרצונם, הלא כן? האם הם מביאים בחשבון את האינטרסים של משפחתו של אלוהים? הם חושבים רק על רגשותיהם שלהם ורוצים רק להגשים את המטרות האישיות שלהם מבלי להתחשב באובדן שנגרם לעבודתה של משפחתו של אלוהים. לא זו בלבד שבני אדם כאלה הם יהירים וצדקניים, אלא שהם גם אנוכיים ובזויים. הם לא מתחשבים כלל ועיקר בכוונתו של אלוהים. אין צל של ספק שלבני אדם כאלה אין לב ירא אל. זו הסיבה לכך שהם עושים את כל מה שהם רוצים ונוהגים בצורה מופקרת ללא שום תחושת אשמה, ללא כל חשש או דאגה ומבלי להביא בחשבון את ההשלכות. זה מה שהם עושים לעתים קרובות וזה האופן שבו הם תמיד התנהגו. מהן ההשלכות שניצבות בפני בני אדם כאלה? הם יהיו בצרה, נכון? בלשון המעטה, אנשים כאלה מקנאים מדי ויש להם תשוקה עזה מדי לתהילה ולמעמד עבור עצמם. הם יותר מדי רמאים ובוגדניים. בניסוח מחמיר יותר, הבעיה המהותית היא שבלבם של בני אדם כאלה אין אפילו שמץ של יראת אלוהים. הם לא יראים את אלוהים, הם סבורים שאין דבר חשוב מהם עצמם, והם מתייחסים לכל היבט בעצמם כנעלה יותר מאלוהים ומהאמת. בלבם, אלוהים הכי פחות ראוי לציון והכי פחות חשוב. לאלוהים אין בלבם שום מעמד. האם אלה שאין בלבם מקום לאלוהים ואינם יראים אותו השיגו היווכחות באמת? (לא). לכן, כאשר הם, באופן טיפוסי, מסתובבים מאושרים, שקועים בעיסוקיהם ומשקיעים אנרגיה רבה למדי, מה הם עושים? בני אדם כאלה אף טוענים שהם נטשו את הכול כדי להשקיע למען אלוהים ושהם סבלו רבות. אך למעשה, המניע, העיקרון והמטרה של כל מעשיהם הם להועיל לעצמם. הם רק מנסים להגן על כל האינטרסים שלהם. האם הייתם אומרים שאדם מסוג זה הוא איום, או שלא הייתם אומרים זאת? איזה מין אדם אינו ירא את אלוהים? האין הוא יהיר? האין הוא שטן? אילו סוגים של דברים אינם יראים את אלוהים? מלבד בעלי החיים, על אלה שאינם יראים את אלוהים נמנים השדים, השטן, המלאך הראשי ואלה שמתחרים באלוהים" ("חמשת התנאים שאנשים ממלאים לפני שהם עולים על דרך הישר לאמונה באלוהים" ב'תיעוד נאומיו של המשיח'). בטני התהפכה בקרבי כשקראתי זאת. כשחשבתי שוב על הבחירות, חשתי בושה. הצבעתי לפי האינטרסים האישיים שלי, מבלי לקבל את העובדה שאלוהים בוחן אותי, ומבלי לירוא אותו. האח ג'נג היה מוכשר, השיתוף שלו בנוגע לאמת היה מעשי. התמנותו כראש צוות תועיל לכולם ולעבודתנו. קינאתי בו וחששתי שהתמנותו לראש צוות תציב אותו מעליי, אז לא הצבעתי עבורו. פעלתי לפי עקרון התנין הגדול האדום כאש: "אם האוטוקרטיה נכשלת, הדמוקרטיה נכשלת". התנין הגדול האדום כאש מאמין שאם לו אין כוח, לאף אחד לא יכול להיות כוח. אם יהיה צורך, הוא יהרוס את שני הצדדים. האם אני כמוהו? חשבתי שאם אני לא יכול לזכות במשרה, גם האח ג'נג לא יזכה בה. העדפתי לראות את האדם הלא מתאים זוכה בתפקיד ומזיק לעבודת הכנסייה, כדי להגן על היוקרה שלי. הייתי אנוכי, וללא טיפת יראה מאלוהים. נהניתי מאמיתות רבות של אלוהים ומטובו בעת מילוי חובתי. אבל במקום לגמול לו על אהבתו, חתרתי להשיג יוקרה ומעמד, שירתי את השטן ושיבשתי את עבודת האל. האם לא עשיתי רע? חשבתי על פיטוריי שנה קודם לכן שנגרמו בשל מאמציי להשיג יוקרה ומעמד. כעת מצאתי את עצמי באותו מצב. רדפתי אחר יוקרה ומעמד, לא אחר האמת. אם אמשיך ככה, אלוהים ידחה אותי מעליו.

מאוחר יותר, קראתי את דברי האל: "אתם לא יודעים מהו מקומכם, אך אתם בכל זאת נאבקים זה בזה בערימת הגללים. מה אתם יכולים להשיג מהמאבק הזה? אם באמת היה לכם לב מלא יראה כלפיי, איך הייתם יכולים להיאבק זה בזה מאחורי גבי? גם אם מעמדכם רם, אתם בכל זאת תולעים קטנות ומצחינות בין הגללים, הלא כן? האם תהיו מסוגלים להצמיח כנפיים ולהפוך ליונה ברקיע?" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, כאשר עלי השלכת ישובו לשורשיהם, תתחרטו על כל מעשיכם הרעים). "מדוע אלוהים אומר שבני האדם הם 'רימות'? בעיני אלוהים, בני האדם המושחתים הללו הם בבירור ברואים – אך האם הם ממלאים את האחריות ואת החובות המוטלות על ברואים? למרות שבני אדם רבים ממלאים את חובותיהם, באיזו מידה ביצועיהם באים לידי ביטוי? הם כלל אינם פרואקטיביים במילוי חובתם. לעיתים נדירות הם לוקחים על עצמם לעשות אותה. אם לא גוזמים אותם, מטפלים בהם ומטילים עליהם משמעת, הם לא יעשו דבר. גם זו סיבה לכך שיש תמיד צורך להתכנס, לשתף ולתת, כדי שתהיה להם אפילו מעט אמונה וכדי שיהיו אפילו קצת פרואקטיביים. האין זו השחיתות של האדם? ...דבר ממה שהם חושבים עליו כל היום אינו קשור כלל לאמת או להליכה בדרכו של אלוהים. הם מבלים את כל ימיהם בבליסת מזון ואינם מקדישים מחשבה לשום דבר. למרות שעשוי לעלות בדעתם לעשות מעשה, פעולותיהם עדיין גורמות להפרעות ולשיבושים. הם מרוממים את עצמם ולעולם אינם עושים דבר שמועיל לאחרים או לביתו של האל. המחשבות שממלאות את ראשם הן כיצד לבקש את כל מה שטוב לבשר, כיצד להילחם על מעמד ומוניטין, כיצד להשתלב בקבוצות מסוימות של בני אדם וכיצד לרכוש עמדה ולזכות במוניטין טובים. הם אוכלים את המזון שאלוהים מעניק להם, נהנים מכל מה שאלוהים מספק, אך אינם עושים את מה שמוטל על בני האדם לעשות. האם אלוהים יכול לאהוב בני אדם כאלה? ...מעל לכל, אלה שהם רימות הם חסרי ערך, חסרי בושה, ואין להם כל ערך בעיניו של אלוהים! מדוע אני אומר שלבני אדם כאלה אין ערך? אלוהים יצר אותך ונתן לך חיים, ובכל זאת אינך מסוגל למלא את חובתך, שהיא המינימום הנדרש ממך. אתה פשוט טפיל. בעיני אלוהים, אתה חסר תועלת ואין טעם להיותך בחיים. האם בני אדם כאלה אינם רימות? אם כן, מה בני האדם צריכים לעשות אם אינם רוצים להיות רימות? ראשית, מצאו את מקומכם ונסו בכל אמצעי אפשרי למלא את חובתכם, ואז תתחברו אל הבורא ותוכלו למסור לו דין וחשבון. לאחר מכן, חשבו כיצד תרכשו נאמנות במילוי חובתכם. אל תהיו שטחיים ואל תפעלו באופן מבולבל. במקום זאת, הקדישו את כל לבכם לכך. אל לך לנסות להוליך שולל את הבורא. עליך לעשות את כל מה שאלוהים מבקש ממך ועליך לשים לב ולהישמע" ("שישה סימנים להתקדמות בחיים" ב'תיעוד נאומיו של המשיח').

כשהרהרתי בדברי האל, חשתי מצוקה. הבנתי שבעיני אלוהים, מאמציי לזכות במעמד וביוקרה הם נתעבים. היכולת שלי למלא את חובתי בבית האלוהים היתה רוממותו של אלוהים. אבל לא מילאתי את חובותיי. במקום זאת, חשבתי על יוקרה ומעמד, ושיבשתי את עבודת בית האלוהים. גילמתי את תפקיד השטן. מבחיל ונתעב כל כך בעיני אלוהים! אלוהים אומר, "גם אם מעמדכם רם, אתם בכל זאת תולעים קטנות ומצחינות בין הגללים, הלא כן?" זהו זה, אני יצור נברא, מטונף ומושחת. איני ראוי לכבוד. אפילו כשניתן לי התפקיד, לא הצלחתי להשתנות. לא הצלחתי למלא את חובותיי כראוי, רק חיפשתי כל העת יוקרה ומעמד. היכן היה מצפוני? היכן היה ערכי כאדם? האם הייתי חסר תועלת לגמרי? לאחר שהבנתי את אופיי הודות למה שגילו דברי האל, שנאתי את עצמי ונעשיתי מוכן ליישם את האמת.

מאוחר יותר, ניגשתי לאח ג'נג וסיפרתי לו על שחיתותי חשפתי בפניו את מניעיי ואת פעולותיי במהלך הבחירות. הוא לא התנשא מעליי, אלא שיתף מחוויותיו שלו כדי לעזור לי. לאחר השיתוף, הקיר שהפריד בינינו נעלם, וחשתי חופשי ונינוח. מאותו רגע והלאה, בכל פעם שהתקשיתי למלא את חובתי, ניגשתי לאח ג'נג. הוא תמיד ענה על שאלותיי בסבלנות. כישוריי המקצועיים השתפרו כעבור זמן מה. כשהרפיתי מהצורך ביוקרה ובמעמד, התחלתי למלא את חובתי בנינוחות ובשלווה והתקרבתי עוד ועוד לאלוהים. הצלחתי שוב להשתחרר מכבלי היוקרה והמעמד וטעמתי מישועתו של אלוהים.

הבחירות בכנסייה החלו באוקטובר 2017 והמליצו עליי כמועמד. חשתי שאני לא יציב רגשית וחשבתי, "חלפו יותר משנתיים מאז שפיטרו אותי מתפקידי כמנהיג, ושמעתי שלאנשים יש דעה טובה עליי. הם אומרים שהשיתוף שלי נעשה מעשי יותר. האם אוכל לזכות שוב בתפקיד של מנהיג?" הבנתי שאני שוב רודף אחר יוקרה ומעמד, ונזכרתי עד כמה הכאיב לי בפעם הקודמת המרדף אחר הדברים האלה. עליי לחדול, למרוד בבשר וליישם את האמת. ואז חשבתי על דברי האל: "כאשר תוותר על היוקרה והמעמד שמוצאם מהשטן, הרעיונות וההשקפות השטניות יחדלו להגביל אותך ולהוליך אותך שולל. תחווה תחושת שחרור ותחוש יותר ויותר בנוח. תיעשה חופשי ומשוחרר. כשיגיע היום שבו תהיה חופשי ומשוחרר, תרגיש שהדברים שנטשת לא היו אלא סיבוכים, ושהדברים שבאמת זכית בהם הם היקרים לך ביותר. אתה תרגיש שאלו הדברים בעלי הערך הרב ביותר, הדברים שראוי ביותר לנצור אותם. הדברים שאהבת – תענוגות חומריים, תהילה והון, מעמד, כסף, מוניטין והערכה מצד אחרים – ייראו לך חסרי ערך. הדברים האלה גרמו לך סבל רב ולא תרצה אותם עוד. לא תרצה אותם עוד, אפילו אם תזכה ביוקרה ומעמד רמים עוד יותר. במקום זאת, אתה תסלוד מהם ותדחה אותם מעומק לבך!" ("תוכלו להשיג את האמת אחרי שתפקידו את לבכם האמיתי בידי אלוהים" ב'תיעוד נאומיו של המשיח'). לבי התרחב, והבנתי שיוקרה ומעמד כבר אינם בעלי ערך, ושיישום האמת ומילוי חובותיי כיצור נברא הם הדברים היקרים באמת. ההשתפות בבחירות אינה תחרות על עמדה, אלא דרך למלא את המחויבות שלי. היה עליי להרפות מתשוקותיי הפרועות ולהצביע על פי עקרון האמת. כך אוכל להועיל לעבודת הכנסייה. אם איבחר כמנהיג, יהיה עליי לבצע את עבודתי כראוי. אם לא איבחר, לא אאשים בכך את אלוהים, אלא אעשה כמיטב יכולתי. ברגע שמניעיי בבחירות היו ישרים, נבחרתי להפתעתי לתפקיד המנהיג. כשזה קרה, לא התמוגגתי מכך, או חשבתי שאני טוב מאחרים, אלא חשתי שניתנה בידי אחריות ושעליי לחפש אחר האמת ולבצע את חובותיי כראוי. כך אהיה ראוי לישועתו של אלוהים.

במהלך שלוש השנים הללו, שיפוטו וייסורו של אלוהים הראו לי עד כמה יוקרה ומעמד הם מזיקים והחלטתי לעסוק בחיפוש האמת. מדי פעם מתגלה אצלי אותה מחשבה, ואז אני מתפלל לאלוהים, מיישם את האמת ומתרכז בחובותיי. שחיתותי כבר לא כובלת אותי. כשהרפיתי מיוקרה ומעמד, זה לא היה הדבר היחיד שהרפיתי ממנו. השתחררתי גם מכבלי השטן שאחזו בי. אני חש כה נינוח וכה חופשי.