שיאוקו העיר צ'אנגז'י, מחוז שאנגשי

באחד הימים ראיתי את הקטע הבא מדברי אלוהים בחיבור "כיצד פטרוס הכיר את ישוע": "עם הזמן, בהיותו חסיד של ישוע, פטרוס התבונן בו והפנים כל היבט של חייו: מעשיו, דבריו, תנועותיו והבעותיו ....מאז שחבר לישוע, פטרוס גם הבין שאופיו היה שונה מזה של אדם מן השורה. הוא תמיד נהג ביציבות ולעולם לא בחופזה, מעולם לא הפליג או המעיט בחשיבותו של נושא, וניהל את חייו באופן רגיל ומעורר הערכה גם יחד. בשיחה היה ישוע עדין וחינני, פתוח וצוהל אך שליו, ואף פעם לא איבד את כבודו בביצוע עבודתו. פטרוס ראה שישוע לעתים מסוגר אך ברגעים אחרים הוא מדבר ללא הרף. הוא היה לפעמים כה מאושר עד כי הפך קל תנועה ונמרץ כיונה, אך בפעמים אחרות, היה כה עצוב עד כי לא דיבר כלל, כאילו היה אם שעורה שרוף מהשמש. לעתים היה מלא זעם, כאיש צבא אמיץ המסתער על אויביו להורגם, ולפעמים אפילו כאריה שואג. לפעמים צחק, בפעמים אחרות התפלל ובכה. בכל אשר פעל ישוע, צמחו בפטרוס אהבה וכבוד ללא גבול כלפיו. צחוקו של ישוע מילא אותו באושר, צערו הטיל עליו יגון, כעסו הפחיד אותו, בעוד חסדו, רחמיו וקפדנותו הביאו אותו לאהבת אמת לישוע ופיתחו בו יראה וכמיהה אליו. כמובן, רק עם הזמן הבין פטרוס את כל זאת, לאחר שחי לצד ישוע מזה שנים מספר" ('הדבר מופיע בבשר'). לאחר שקראתי את הקטע הזה חשבתי: אין זה פלא שפטרוס יכול להגיע להכרת אלוהים! מסתבר שזה קרה מפני שב תקופה שבה הוא חי לצד ישוע יום ולילה, הוא היה עד אישית לכל מילה ולכל תנועה של ישוע, ומתוך כך הוא גילה יותר ויותר מקסמו של אלוהים. גם עכשיו זוהי תקופה שבה אלוהים מתגלם בבשר ודם, כדי לרדת באופן אישי לעולמו של האדם, ולעבוד. אם הייתי גם אני זוכה לעמוד במגע עם אלוהים ולבלות עמו זמן מה כמו שעשה פטרוס, האם לא הייתי גם אני מכיר את אלוהים טוב יותר? הו! כמה חבל שכעת אני יכול רק לקרוא את דבריו של אלוהים, אך לא לראות את פניו של ישוע. לפיכך, כיצד אוכל לזכות בהכרה אמיתית של אלוהים?

וברגע שבו התעצבתי, חשתי אכזבה בשל כך, דברי האל הפכוני לנאור: "כדי להכיר את אלוהים יש לקרוא את דבריו ולהבינם. יש האומרים: 'לא ראיתי את אלוהים בהתגלמותו, אז כיצד אוכל להכיר את אלוהים?' למעשה, דבר האלוהים הוא ביטוי לטבעו. דבר האלוהים יכול ללמדך על אהבתו של אלוהים לאנושות, על ישועתו עבור האנושות ועל האופן שבו יושיעה... היות שאלוהים עצמו אומר את דבריו ולא משתמש באדם שיכתוב אותם. זהו אלוהים עצמו המביע את דבריו שלו ואת קולו הפנימי. למה מכנים אותם דברים נוגעים ללב? כיוון שהם נבעו מעומק לבו, מבטאים את טבעו, את רצונו, את מחשבותיו, את אהבתו לאנושות, את ישועתו עבור האנושות ואת ציפיותיו מהאנושות. בין דבריו של אלוהים ישנם דברים מחמירים, דברים רכים ומתחשבים, וישנם דברי גילוי שאינם עולים בקנה אחד עם רצון האדם. אם תתייחס רק לדברי הגילוי, תרגיש שאלוהים הוא מחמיר למדי. אם תתייחס רק לדבריו הרכים, תניח שלאלוהים אין סמכות כה רבה. לכן אל לך להבין זאת מחוץ להקשר. עליך לבחון את זה מכל זווית אפשרית. לפעמים אלוהים מדבר מנקודת ראות עדינה ורבת-חמלה, ואנשים נוכחים באהבתו לאנושות; לפעמים אלוהים מדבר מנקודת ראות מחמירה, ואנשים נוכחים בטבעו, טבע שאינו סובל פגיעה. האדם מסואב במידה הראויה לגינוי, והוא אינו ראוי לחזות בפני האלוהים ולבוא בפניו. העובדה שאנשים יכולים להתייצב בפני אלוהים בימים אלו היא אך ורק חסדו של אלוהים. דרך עבודתו של אלוהים ומשמעותה ניתן להיווכח בחוכמתו. אנשים עדיין יוכלו להיווכח בתכונות האלו מתוך דבריו, גם אם הם לא באים במגע ישיר עימו" ("כיצד להכיר את האל בהתגלמותו" ב'תיעוד נאומיו של המשיח'). דבריו של אלוהים גרמו לי לפתע לראות את האור. אכן! אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם שבאחרית הימים השתמש כבר בדבריו כדי לבטא בפני האדם את טבעו באופן מלא. הוא אפשר לאדם לראות דרך דבריו של אלוהים את עוצמתו הרבה, את עליונותו, את צניעותו ואת נסתרותו – וגם את קסמו – ומעבר לכך, להבין את שמחותיו ואת צערו, ולדעת את כל מה שיש לו ואת מה שהינו. די בכך כדי להוכיח כי קריאת דבריו של אלוהים והתנסות בדבריו של אלוהים, היא הדרך היחידה אל הכרת אלוהים. אם אסטה מדבריו של אלוהים, איזו תועלת תצמח לי אפילו אם אראה את אלוהים בהתגלמותו? האם הפרושים לא ראו אף הם את ישוע באותם הימים? מדוע אם כך הם צלבו את ישוע? האם זה לא היה מפני שהם לא שמעו לדברי ישוע, אלא היו שחצנים ונצמדו בעקשנות לתפיסותיהם ולדמיונותיהם, התנגדו לישוע האדון והוקיעו אותו על יסוד אותו חלק זעיר מכתבי הקודש שאותו הבינו? מאידך גיסא, פטרוס השכיל להכיר את ישוע מכיוון שהוא ויתר על תפיסותיו ודמיונותיו, הקשיב בתשומת לב לדבריו של ישוע האדון והשכיל להרהר בדקדקנות בכל מילה ומשפט שאמר ישוע. דרך אמירותיו של ישוע האדון ודרך עבודתו, פטרוס בא לידי הכרה של טבעו של אלוהים, של כל מה שיש לו ושהינו, ולבסוף הוא זכה בהכרת אמת של אלוהים. האם עובדה מוצקה זו אינה מסבירה די הצורך, כי האדם יכול להכיר את אלוהים אך ורק באמצעות דבריו? יתרה מזאת, היות שעבודתו העיקרית של אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם באחרית הימים היא עבודת הדבר, האין זה מועיל לי בשאיפתי להכיר את אלוהים?

ככל שחזרתי ועברתי על רצף החשיבה הלוגית שלי, כך חשתי יותר בעליבותי, בטיפשותי ובילדותיותי. בכל יום אחזתי בדברי האלוהים בידיי, אכלתי ושתיתי מדברי האלוהים, קראתי את דברי האלוהים והתנסיתי בדברי האלוהים – אך לא אהבתי את דברי האלוהים מעומק ליבי, היות שחשבתי שאוכל להכיר את אלוהים רק כאשר אחזה בפניו של ישוע. האמת היא שחייתי חיי ברכה מבלי שהערכתי זאת! הו אלוהים! תודה על שחשפת את הדרך המוטעית שלי אל הידיעה, שהיפכת אותה ושגרמת לי לראות את הנתיב אל הכרת אלוהים. מעתה ואילך נכסף אהיה לקרוא את דבריך, להגות בדבריך, לנסות ולהבין את שמחותיך וצערך דרך דבריך, וכאשר אגלה יותר מקסמך, אזכה בהכרה עמוקה עוד יותר שלך, אלוהים.