הרהורים על רדיפה אחרי מוניטין ורווח

2022 מרץ 10

במאי 2021 התחלתי למלא חובה של מנהיגת צוות השקיה. הייתי אחראית להשקות שתי קבוצות של אחים ואחיות, ותוך זמן קצר המנהיגה סידרה שאשקה עוד אחים ואחיות. כששמעתי את החדשות האלה, שמחתי מאוד. חשבתי שעל ידי השקיה של אחיי ואחיותיי אשיג הרבה נאורות, התנסות עשירה יותר והבנה של יותר אמת. אם אצליח לפתור את הבעיות שאיתן התמודדו במהלך ההיווכחות בחיים, אחיי ואחיותיי בטוח יגידו שאני טובה, שאני מישהי שמבינה את האמת, ואוכל להפוך לעמוד תווך בבית האל. אז הקדשתי את עצמי למילוי חובתי, הלכתי לעתים קרובות לשתף בפגישות, וכשהיו לאחיי ולאחיותיי קשיים, חיפשתי דברי אל שיעזרו להם. אחרי זמן-מה, אחיי ואחיותיי התחילו לגשת אליי לשיתוף כשהיו להם שאלות, וזה שימח אותי מאוד.

מאוחר יותר, ככל שיותר אנשים קיבלו את עבודת האל באחרית הימים, מספר חברי הכנסייה גדל בהדרגה. יום אחד, בזמן פגישה, גיליתי שמנהיגת כנסייה תבוא להשקות מצטרפים חדשים ולהמשיך את עבודתי. אם לאחים ולאחיות יהיו בעיות שצריך לפתור, הם יוכלו לשאול גם אותה. כששמעתי שמנהיגה עומדת לעבוד יחד איתי, הייתי מאוד לא מרוצה. המנהיגה הזו השקתה אותי בעבר והייתה לה איכות גבוהה. היא הבינה יותר ממני, וגם שיתפה היטב על דברי האל. פתרון בעיות של האחים והאחיות שלנו בא לה בקלות, וחשבתי, "עכשיו כשהיא תהיה השותפה שלי, האם האחים והאחיות יבואו אליי בשאלות כמו פעם? האם הם ידחפו אותי הצידה וישאלו את המנהיגה שלי? מי יישא אליי את עיניו בעתיד? התדמית הטובה שלי בליבם של האחים והאחיות תיעלם." כשחשבתי על כך, לא רציתי בכלל לשתף פעולה עם המנהיגה. במקביל הייתה לי תחושה של משבר. אמרתי לעצמי: "אני לא יכולה לתת לזה לקרות. אני חייבת לשמור על המקום שלי בלב האחים והאחיות. אני חייבת לומר לאחים ולאחיות שאם הם נקלעים למצבים כלשהם, או צריכים למצוא קטע מדברי האל, הם יכולים לשאול אותי ואני אוכל לעזור להם." מאותו רגע, כששמעתי שאחים ואחיות היו במצב רע או שהיו להם קשיים, מיהרתי לשתף איתם, מחשש שהמנהיגה שלי תקדים אותי. גם יזמתי קשר ישירות עם אחים ואחיות, לשאול אם הם צריכים עזרה, ואמרתי שאם יש להם שאלה או בלבול כלשהם, הם יכולים לפנות אליי לעזרה. חשבתי שככה, כשהמנהיגה תיצור איתם קשר, האחים והאחיות יגידו שאני עזרתי להם. אבל הדברים לא התנהלו בצורה חלקה כפי שתכננתי. לא הצלחתי להבין לעומק הרבה מהבעיות שהם הציגו בפניי ולא ידעתי כיצד לפתור אותן, אבל לא רציתי לשאול את המנהיגה. חשבתי, "אם אשאל את המנהיגה, היא תחשוב שאני לא מבינה את האמת ולא קוראת הרבה בדברי האל, לא? היא תחשוב שאני לא יכולה לפתור בעיות, נכון? אם המנהיגה תפתור את הבעיות של האחים והאחיות, הם יחשבו שאני חסרת יכולת ולא מסוגלת לעזור להם, לא? אני לא רוצה להראות שאני לא יכולה לעזור. אני רוצה שהאחים והאחיות יידעו שאני מסוגלת למלא את החובה הזו, כדי שהם ימשיכו לפנות אליי כשיהיו להם שאלות." אבל היה לי קשה לעזור לאחיי ולאחיותיי לבדי. היו כמה דברים שלא התנסיתי בהם ולא ידעתי איך לשתף, ולפעמים נדרשו לי מספר ימים כדי למצוא קטעים בדברי האל שיפתרו את הבעיות שלהם, וכשאחים ואחיות אחרים באו אליי עם שאלות, לא היה לי זמן בשבילם. בלי לשים לב עבר ככה חודש, וכיוון שלא יכולתי לעזור לאחיי ולאחיותיי בזמן, הבעיות שלהם נשארו לא פתורות והם המשיכו להיות במצב רע. אם הייתי מספרת למנהיגה על הבעיות האלה שלא הבנתי, היינו יכולות לחפש דברי אל ביחד כדי לעזור להם, והבעיות שלהם היו נפתרות במהירות. אבל לא עשיתי את זה, כי רציתי רק לשמור על התדמית שלי בליבם. כשעשיתי את זה הרגשתי קצת אשמה. ידעתי שאם אמשיך לעשות את זה, אני אעכב מאוד את ההיווכחות בחיים של אחיי ואחיותיי, ולא אמלא את החובה הזו כראוי.

יום אחד ראיתי קטע בדברי האל שחשף את הגישות השגויות של אנשים כלפי החובות שלהם. "חובות הן משימות שהופקדו בידי אנשים על ידי אלוהים. אלה משימות שאנשים צריכים לבצע. עם זאת, חובה בהחלט איננה העסק המנוהל באופן אישי על ידיך וגם איננה מנוף להתבלטות שלך מעל הזולת. יש אנשים שמשתמשים בחובותיהם כהזדמנויות לעסוק בניהול משלהם וליצור קליקות. אחרים עושים זאת כדי להשביע את רצונותיהם, כדי למלא את החלל שהם חשים בתוכם או כדי לרצות את המנטליות שלהם הבוטחת במזל, בחושבם שכל עוד ימלאו את חובותיהם, יהיה להם חלק בבית האלוהים ובייעוד הנפלא שאלוהים מסדיר לאדם. גישות כאלה לגבי חובה אינן נכונות. הן מעוררות באלוהים שאט נפש ויש ליישב אותן בדחיפות" ("מהו ביצוע הולם של חובתכם?" ב'שיחותיו של המשיח של אחרית הימים'). דרך דברי האל הבנתי, שהחובות שלנו הן מינוי שניתן לנו על ידי אלוהים, לא עניין אישי, ושאסור לנו להתייחס אליהן כאל אמצעי לגרום לאחרים להעריץ אותנו, או לרדוף אחרי מוניטין ומעמד כדי שאחרים ילכו בעקבותינו. עלינו להתייחס לחובות שלנו כאל מחויבות ולבצע אותן כפי שאלוהים דורש. אבל מה הייתה הגישה שלי כלפי חובתי? מילאתי את חובתי כדי להשיג תהילה ורווח, וכדי לספק את התשוקות שלי. רציתי שאחיי ואחיותיי יעריצו אותי ויסגדו לי, ויבואו אליי עם הבעיות שלהם. לא הייתה לי שום כנות כלפיהם, ולא באמת רציתי לעזור להם, אבל כן הייתי מעוניינת לעשות עליהם רושם טוב כדי שכאשר הם ידברו עליי, הם יגידו שעזרתי להם, ושהייתי מאוד נחמדה ואדיבה. כך הייתי יכולה להיות מרוצה. השתמשתי בחובתי כדי לרדוף אחרי תהילה, רווח ומעמד, כדי שיהיה לי מקום בליבם של אנשים, וכדי שהם יבואו אליי עם בעיות וישימו בצד את אלוהים. ניהלתי יוזמה פרטית. בשלב זה הבנתי שהגישה שלי כלפי מילוי חובתי הייתה שגויה. אפילו אם יכולתי לעזור לאחים ולאחיות, הכוונה שלי לא הייתה למלא את חובתי היטב, וזה לעולם לא יספק את אלוהים.

מאוחר יותר ראיתי קטע שבו אלוהים חושף צוררי משיח, והוא התאים מאוד למצב שלי. "לא משנה מה ההקשר, בכל מקום שבו צורר המשיח ממלא את חובתו, הוא ינסה ליצור את הרושם שהוא אינו חלש, שהוא תמיד חזק, מלא ביטחון, שהוא לעולם אינו שלילי. הוא לעולם לא יחשוף את ההשקפה האמיתית שלו או את הגישה האמיתית שלו כלפי אלוהים. האם בעומק לבו הוא באמת מאמין שאין דבר שאינו יכול לעשות? האם הוא באמת מאמין שאין לו חולשות, שאין בו שליליות או התפרצויות של שחיתות? בשום פנים ואופן לא. הוא מצטיין בהצגות, מיומן בהסתרת דברים. הוא אוהב להראות לאנשים את הצד החזק והמכובד שלו. הוא לא רוצה שהם יראו את הצד החלש והאפל שלו. המטרה שלו ברורה: לשמור על כבודו בנוכחות אחרים, להגן על המקום שיש לו בלבם של האנשים האלה. הוא חושב שאם יהיה גלוי לב בפני אחרים ביחס לשליליות ולחולשה שלו, אם יחשוף את הצד המרדני והמושחת שבו, הדבר יהווה איום חמור על מעמדו ועל המוניטין שלו – ויביא יותר צרות מתועלתו. אז הוא מעדיף להסתיר את החולשות ואת המרדנות שלו מפני האחרים. ואם יבוא יום שבו כולם יראו את הצד החלש והמורד שבו, הוא יהיה חייב להמשיך לעשות הצגה. הוא חושב שאם יודה שיש לו טבע מושחת, שהוא אדם רגיל, קטן וחסר חשיבות, הוא יאבד את מקומו בלבם של האנשים וינחל כישלון חרוץ. וכך, יהיה מה שיהיה, הוא אינו יכול פשוט להיפתח בפני אנשים. יהיה מה שיהיה, הוא אינו יכול למסור את הכוח והמעמד שלו לידי מישהו אחר. במקום זאת, הוא מנסה ככל יכולתו להתחרות והוא לעולם לא יוותר" ("הם ממלאים את חובתם רק על מנת להבליט את עצמם ולהזין את האינטרסים והשאיפות האישיים שלהם. הם לעולם אינם מתחשבים באינטרסים של בית האלוהים ואף מוכרים את האינטרסים הללו בתמורה לתהילה אישית (חלק י')" בספר 'חשיפת צוררי המשיח'). אחרי שקראתי את הקטע הזה הבנתי, שצוררי משיח אוהבים מעמד. בניסיונם לשמר תדמית טובה בליבם של אחרים, הם אף פעם לא מספרים לאחרים על הקשיים שלהם, מחשש שכולם יראו את החסרונות שלהם. גם כשיש להם קשיים במילוי חובתם, הם מעמידים פנים כדי שאחרים יראו אותם ככל-יכולים, וככאלה שמבינים את האמת. זה היה המצב שלי. גם כשלא יכולתי לפתור את הבעיות של אחיי ואחיותיי, לא ביקשתי עזרה מאף אחד. רציתי לבסס תדמית טובה בליבם של אנשים, לגרום לאחים ולאחיות שלי לחשוב שאין לי חסרונות או פגמים, ושאני יכולה לעזור להם לפתור את בעיותיהם, כדי שהם לעולם לא יצטרכו לפנות למישהו אחר. גם חששתי שהמנהיגה שלנו תעזור להם, מה שהיה גורם לי לאבד את המעמד ואת התדמית שלי בליבם. כדי לשמור על המעמד שלי, העמדתי פנים שאני מסוגלת לפתור בעיות שלא באמת יכולתי. בחרתי להשקיע זמן רב בחיפוש דברים, במקום לחפש מהמנהיגה. כתוצאה מכך הייתי לא יעילה בחובתי, ועיכבתי את ההיווכחות בחיים של אחיי ואחיותיי. ראיתי שהטבע המושחת שלי חמור, ושהייתי צבועה. נזכרתי איך, בעידן החסד, הפרושים היו צנועים וסובלניים כלפי חוץ, התפללו לעתים קרובות בפרשות דרכים או הסבירו את כתבי הקודש לאחרים. הייתה להם תדמית טובה בליבם של אנשים, אבל בפנים הם היו צבועים, יהירים, מרושעים, לא היו להם צייתנות או יראת אל, והם עשו מה שעשו לא כדי לציית לדבר האל. במקום זה, הם הטעו אנשים בהתנהגותם הטובה ויצרו אשליות כדי לגרום לאחרים להעריץ אותם ולסגוד להם. הבנתי שהייתי צבועה בדיוק כמו הפרושים ושצעדתי בנתיב התנגדות לאלוהים של צוררי משיח.

מאוחר יותר ראיתי קטע בדברי האל: "מהות התנהגותם של צוררי המשיח היא להשתמש כל הזמן בכל מיני אמצעים ודרכים כדי להשיג את מטרתם – לזכות במעמד, לרכוש את לבם של בני האדם ולגרום להם ללכת אחריהם ולהעריץ אותם. ייתכן שבעומק לבם הם אינם מתחרים בכוונה עם אלוהים על האנושות, אבל דבר אחד בטוח: גם אם אינם מתחרים עם אלוהים על בני האדם, הם עדיין רוצים לרכוש מעמד וכוח בקרבם. גם אם יבוא היום שבו הם יבינו שהם מתחרים עם אלוהים על מעמד וירסנו את עצמם, הם עדיין משתמשים בדרכים אחרות כדי לרכוש מעמד בכנסייה, בהאמינם שיזכו בלגיטימיות על ידי זכייה באישור ובהסכמה של האחרים. בקצרה, למרות שכל מעשיהם של צוררי המשיח נראים כביצוע נאמן של חובותיהם ולמרות שהם נראים כחסידי אל אמתיים, שאיפתם לשלוט בבני האדם – ולרכוש מעמד וכוח בקרבם – לעולם לא תשתנה. לא משנה מה אלוהים אומר או עושה ולא משנה מה הוא מבקש מבני האדם, הם אינם עושים את שעליהם לעשות או ממלאים את חובותיהם באופן שהולם את דבריו ודרישותיו ואינם מוותרים על רדיפת הכוח והמעמד שלהם כתוצאה מהבנת אמירותיו ומהבנת האמת. ככלל, השאיפות שלהם מכלות אותם, שולטות בהתנהגותם ובמחשבותיהם ומכוונות אותן וקובעות את הנתיב שבו הם הולכים. זוהי תמציתו של צורר המשיח. מה מודגש כאן? יש השואלים, 'האין צוררי המשיח אילו שמתחרים באלוהים על רכישת לבם של בני האדם ושאינם מכירים בו?' אפשר שהם יכירו באלוהים, אפשר שהם באמת יכירו בקיומו ויאמינו בכך ואפשר שהם יהיו מוכנים להיות חסידיו ולעסוק בחיפוש האמת, אבל דבר אחד לעולם לא ישתנה: הם לעולם לא יוותרו על שאיפתם לכוח ולמעמד, ולא יוותרו על רדיפת הדברים הללו בשל הסביבה שלהם או בשל גישתו של האל כלפיהם. אלו הם המאפיינים של צוררי המשיח" ('חשיפת צוררי המשיח'). אלוהים אומר שצוררי משיח רודפים אחרי תהילה ומעמד, כדי לגרום לאנשים ללכת בעקבותיהם, וכדי להשיג את שאיפתם לשלוט באנשים ולהחזיק בהם. הם מתחרים באלוהים כדי להשיג בעלות על אנשים. זה היה בדיוק הנתיב שבו צעדתי. האמנתי באלוהים ורציתי לאהוב אותו, וגם ידעתי שאלוהים ריבון על כל הדברים והוא עליון על הכול. הוא הבורא ועלינו לעבוד אותו, לא להתחרות איתו על מעמד ואנשים. אבל רציתי לגרום לאנשים להעריץ אותי ולסגוד לי דרך מילוי חובתי, לתפוס לעצמי מקום בליבם. זו הייתה התמודדות נגד אלוהים על אנשיו הנבחרים, לא? כאשר אנשים עובדים אותי, אין מקום בליבם לאלוהים, וכשיש להם בעיות, במקום להתפלל ולהסתמך על אלוהים, הם באים אליי. הבאתי אנשים בפניי, וצעדתי בנתיב של צורר המשיח. חשבתי על הכמרים והבכירים בעולם הדתי, כיצד, אף על פי שהם מטיפים את הבשורה, מפרשים את כתבי הקודש, מברכים ועושים כמה מעשים טובים, מטרתם בכל זה היא לגרום למאמינים לשאת עיניים אליהם וללכת בעקבותיהם. כאשר יש למאמינים שאלות, הם יפנו לכמרים ויקבלו את הדרכתם. אפילו כאשר הם ישמעו על בואו של אדוננו וירצו לחפש ולחקור, הם יבקשו את הסכמת הכמרים. זה לא לגרום לאנשים להתייחס אליהם כאל אלוהים? מנהיגי הדת האלה שולטים ביד רמה על האנשים, אין בליבם מקום לאלוהים, והם עוינים אותו בגלוי. כך גם אני הייתי. רציתי שאחיי ואחיותיי ילכו בעקבותיי, לא רציתי שותפה, וכדי לפתות אותם ולהשיג מעמד בעיניהם אמרתי להם, שהם יכולים לבוא אליי עם כל בעיה ושאני אעזור להם. זה אומר שרציתי גם לשלוט בהם, לא? למעשה, הייתי מאמינה רק זמן קצר והיה לי מעט ניסיון. לא הייתה לי הבנה עמוקה של המצבים והבעיות של אחיי ואחיותיי. אני לבדי ממש לא יכולתי לעזור להם כמו שצריך, ובכל זאת לא ביקשתי עזרה מהמנהיגה. זה היה יהיר וחסר היגיון ביותר. רק אז הבנתי שמה חשפתי, והאופן שבו התנהגתי, היו זהים לאלה של צורר משיח. בעבר, כשדיברנו בפגישות על צוררי משיח, זה תמיד הדאיג אותי כי חששתי שאהפוך לצוררת משיח, אבל חשבתי גם שרק מנהיגים בדרג גבוה נמצאים בסיכון משמעותי להפוך לצוררי משיח ושבתור מנהיגת צוות, בלי מעמד גבוה, אני לא אלך בנתיב הזה. אבל הבנתי שהתפיסה הזו הייתה שגויה. אלמלא השיפוט של דברי האל, לעולם לא הייתי יודעת את זה, והייתי עלולה לעשות עוד רע, ואלוהים היה דוחה ומסלק אותי כמו את הפרושים. הודיתי לאלוהים על הנאורות וההנחיה שנתן לי כדי להבין את זה, וידעתי שעליי להכות על חטא, להפסיק לרדוף אחרי תהילה, רווח ומעמד, ולמלא את חובתי בהתאם לדרישות האל.

מאוחר יותר קראתי קטע נוסף מדברי האל. האל הכול יכול אומר, "אלוהים אינו דורש מבני האדם יכולת להשלים מספר מסוים של משימות או לבצע מטלות גדולות כלשהן, והוא גם אינו צריך שהם ייזמו מטלות גדולות כלשהן. אלוהים רוצה שכל בני האדם יוכלו לעשות כמיטב יכולתם באופן מעשי ושיחיו בהתאם לדבריו. אלוהים אינו צריך שתהיה דגול או מכובד, וגם אינו זקוק לכך שתחולל ניסים ואינו רוצה לגלות הפתעות נעימות בך. אלוהים אינו זקוק לדברים כאלה. אלוהים רק זקוק לכך שתנהיג בנחישות בהתאם לדבריו. כאשר אתה מאזין לדברי האל, פעל כפי שהבנת, הבא לידי ביטוי את מה שהבנת, זכור את מה שראית ואז, בבוא העת, הנהג כדברי אלוהים, כך שדברי אלוהים יהפכו להיות הדברים שאתה מביא לידי ביטוי בחייך ושהם יהפכו להיות חייך. כך, אלוהים יהיה מרוצה. אתה תמיד מחפש רוממות, אצילות וכבוד. אתה תמיד מחפש התרוממות רוח. איך אלוהים מרגיש כשהוא רואה זאת? הוא מתעב את זה ואינו רוצה להתבונן בכך. ככל שאתה רודף יותר אחר דברים כמו רוממות ואצילות ומעמד גבוה משל האחרים, מכובדות, הצטיינות והתבלטות, כך אלוהים נגעל ממך יותר. אם לא תהרהר במעשיך ותחזור בתשובה, אלוהים יתעב אותך ויזנח אותך. אל תהיה אדם שאלוהים נגעל ממנו. תהיה אדם שאלוהים אוהב. ובכן, כיצד ניתן להשיג את אהבתו של אלוהים? באמצעות קבלת האמת בצורה מעשית וארצית, באמצעות נטילת עמדה של יציר נברא, באמצעות הסתמכות על דבר האל כדי להיות אדם הגון ולמלא את החובות, ובאמצעות הבאת צלם אנוש לידי ביטוי. זה מספיק. הקפד לא להיות שאפתן או לדבוק בחלומות חסרי שחר. אל תחפש תהילה, ממון או מעמד ואל תתבלט מעל עמיתיך. יתר על כן, אל תנסה להיות אדם דגול העולה על כל האחרים, הנעלה ביותר בקרב בני האדם וכזה שגורם לאחרים לסגוד לו. זהו רצונה של האנושות המושחתת. זו הדרך שהשטן הולך בה. אלוהים לא מושיע ברואים כאלה. אם יש עדיין בני אדם שרודפים אחר תהילה, ממון ומעמד ומסרבים לחזור בתשובה, הרי שהם חשוכי מרפא וגורלם אחד: להישמד. כיום, אם תמהרו לשנות את המסלול שלכם ולהנהיג חזרה בתשובה, יש עדיין זמן. אבל כשיגיע היום ועבודת האל תסתיים והאסונות יירדו כמו גשם, אלה שעוסקים בחיפוש אחר תהילה, רווחים ומעמד ומסרבים לחזור בתשובה יסולקו כולם. זה צריך להיות ברור לכולכם איזה סוג של אנשים עבודתו של אלוהים מושיעה ומהי המשמעות של ישועתו את האדם. על האדם לבוא בפני אלוהים כדי להקשיב לדברי אלוהים, לפעול ולחיות כפי שאלוהים אומר ומצווה, לא לפעול ולחיות לפי כוונותיו שלו או לפי ההיגיון של השטן. אם אינך מקבל את דבריו של אלוהים, עדיין חי לפי הפילוסופיות והטבע של השטן ומסרב לחזור בתשובה, אזי אינך מסוג האנשים שאלוהים מושיע. כאשר אתה חסיד אל, כמובן גם נבחרת על ידי אלוהים – אז מהי המשמעות של הבחירה של אלוהים בך? פירושה לשנות אותך למישהו שבוטח באלוהים, שהוא באמת חסיד אל, שיכול לנטוש הכול למען אלוהים ושמסוגל ללכת בדרכו של אלוהים, מישהו שהניח בצד את ההיגיון של השטן, שהסיר מעליו את הטבע השטני שלו ושאינו חי בתוך טבע מושחת. אם תהיה חסיד אל ותמלא חובה בבית האלוהים, ובכל זאת תציב את עצמך בכל היבט נגד אלוהים ובכל היבט לא תפעל או תחיה על פי דבריו, האם אלוהים יוכל לאשר אותך? בשום פנים ואופן לא. למה כוונתי בכך? למעשה, ביצוע חובה איננו קשה וגם לא קשה לעשות זאת בדבקות וברמה סבירה. אינך צריך להקריב את חייך או לעשות משהו בעייתי, עליך רק לעקוב אחר המילים וההוראות של אלוהים ביושר ובנחישות, בלי להוסיף רעיונות משלך או לנהל עסק משלך, אבל ללכת בנתיב הנכון. אם אנשים מסוגלים לעשות זאת, יש להם חזות אנושית באופן בסיסי, כאשר יהיה להם ציות אמיתי לאלוהים והם יהפכו לאנשים ישרים, יהיה להם צלם אנוש" ("מילוי תקין של חובתכם מחייב שיתוף פעולה הרמוני" ב'שיחותיו של המשיח של אחרית הימים'). דברי האל גרמו לי להבין את רצונו. כיום, אלוהים ביטא מילים רבות כדי להושיע אנשים מתוך תקווה שנקשיב למילותיו וניישם אותן בפועל, נתפוס את מקומנו כיצירים נבראים, נמלא את חובותינו לפי דבריו ורצונו, ניפטר מהטבע המושחת שלנו וניוושע. במילוי חובתנו, צריכות להיות לנו כוונות נכונות, ואסור לנו לעסוק ביוזמות אישיות שנועדו לשמר את המוניטין והמעמד שלנו. במקום זה, עלינו לחפש במרץ את האמת ולמלא את חובותינו כיצירים נבראים. הודות להנחיה של דברי האל, מצאתי נתיב של יישום בפועל.

אחרי כמה ימים, אחות סיפרה לי על הקשיים שלה ואמרה שהיא זקוקה לעזרה. הבעיה הייתה קצת קשה בשבילי. לא ידעתי איך לפתור אותה. אבל הבנתי גם שלא אוכל להתנהג כמו בעבר ולסרב לשתף פעולה עם המנהיגה שלי כדי להוכיח את הכישורים שלי, אז שאלתי את המנהיגה בקשר לבעיה הזאת. אמרתי "אני לא יכולה לפתור את הבעיה הזו. תוכלי לעזור לי?" המנהיגה מצאה קטעים מתאימים בדברי האל ושלחה אותם אליי, וביחד פתרנו את הבעיה של האחות. לאחר מכן, בכל פעם שהיו לי בעיות כלשהן, הייתי מחפשת עם המנהיגה שלי ומשתפת איתה פעולה, וכבר לא עשיתי דברים לבד כמו פעם. הרגשתי שהגישה שלי בזמן עזרה לאחיי ולאחיותיי שונה מבעבר. לפני כן, הייתי עושה זאת כדי להגן על התדמית והמוניטין שלי, ומעולם לא שאלתי את המנהיגה. חששתי שהיא תפתור את הבעיה ושאיש לא יישא אליי את עיניו. כעת אני כבר לא חושבת אם הם יישאו אליי עיניים או לא. במקום זה אני חושבת איך לפתור טוב יותר את הבעיות של אחיי ושל אחיותיי, ואני יוזמת שיתוף פעולה עם המנהיגה שלי. יישום בפועל באופן הזה מעניק לי תחושה חזקה של נינוחות.

אסונות הפכו כעת לאירוע שכיח ברחבי העולם. האם תרצו להילקח למלכות השמיים לפני האסונות הגדולים? הצטרפו לקבוצת אונליין כדי לדון בכך ולמצוא את הדרך.

תוכן דומה

למידה מעתות מצוקה

נעצרתי מיד אחרי ראש השנה הסיני ב-2020 בגלל אמונתי. במהלך בדיקה גופנית שגרתית שעברתי עם הגעתי, מצאו כתמים שחורים על הריאות שלי. זה היה...

בחירה בעת משבר

לפני זמן מה, קיבלתי מכתב מהאח ג'או. מנהיג הכנסייה שלהם, יחד עם אח ואחות, נעצרו על ידי המשטרה בעת שהפיצו את הבשורה. המקום בו הוסתרו הספרים...

הסוד הצפון עמוק בלבי

ווז'י העיר ליניי, מחוז שאנדונג באביב 2006 הודחתי מתפקידי כמנהיג ונשלחתי למקום שממנו באתי מפני שנחשבתי יותר מדי ל"אומר הן". עם חזרתי נפלתי...