I

רציתי לזעוק לעיתים כה תכופות,

אך שום מקום לא הרגיש מתאים.

רציתי לשיר לעיתים כה תכופות,

אך אף מנגינה לא מצאתי.

לעיתים כה תכופות כמהתי לבטא

את אהבת יציר נברא.

חיפשתי בכל מקום,

אך כל המילים אכזבוני.

האל הכול יכול,

אתה האהבה שבלבי.

קול לבו של יציר נברא.

II

האדם נוצר מעפר,

מהעפר ללא חיים.

בראת אותנו ונפחת בנו נשמה,

הענקת לנו נשמת חיים.

כמה עצוב שהשטן השחיתנו,

מצפוננו והגיוננו אבדו.

דור אחר דור

נפלו מאז, ודורות רבים אחריהם.

האל הכול יכול,

אתה האהבה שבלבי.

קול לבו של יציר נברא.

לבי צוהל, ידיי עולזות

להלל את ביאתך אל העולם.

מושחת הייתי, אך הושעתני.

וכעת אני חוזה בתפארת פניך.

נשמע לתכניותך, ממלא רצונך,

לא אבחר עוד דבר בעצמי.

מעפר באתי, לאהוב אותך זו ברכה.

איך לא אכרע ברך ואעבוד אותך?

III

אתה אוהב את האדם, יצירך.

התגלמת בשנית כבשר ודם כדי להושיענו.

סבלת כל מיני השפלות,

סבלת רדיפות,

טעמת את המתיקות והמרירות של החיים,

כדי להביא את האדם אל היעד היפה.

איך לא נהיה אסירי תודה לעד

עבור ישועה כה גדולה?

האל הכול יכול, אתה האהבה שבלבי.

קול לבו של יציר נברא.

IV

היום נושעתי, ואני שואף לחיי אנוש

רק באמצעות ברכתך וחסדך.

אני נהנה מדבריך ומקבל את שיפוטך.

אני מכיר את צדקך וקדושתך.

בעודי סובל כאב ומיני רדיפות,

אני מבין שאתה החביב ביותר.

משום שאני חווה את עבודתך,

אני חי באור, אני נטהר.

האל הכול יכול,

אתה האהבה שבלבי.

קול לבו של יציר נברא.

על כל ברוא חלה חובה לעבוד את האל,

על כל ברוא חלה חובה לעבוד אותך.

אני שונא את השטן בכל לבי.

הוא יעשה הכול כדי לפתות אותי.

בעוברי את שיפוטך, אוהב אותך.

בעוברי את ייסוריך, אוהב אותך.

לא אתאווה עוד לרווחת הבשר,

לא אחיה עוד בכפוף לשטן.

האל הכול יכול,

אתה האהבה שבלבי.

קול לבו של יציר נברא.