742 רק היראים את אלוהים הם מאושרים
1 כידוע לכול, איוב היה בחייו אדם שירא את אלוהים וסר מרע. אלוהים שיבח את מעשיו הצודקים, בני אדם זכרו אותם ואת חייו יותר מאת אלה של כול אדם אחר, היו להם ערך ומשמעות. איוב נהנה מברכותיו של אלוהים וכונה על ידו צדיק על פני האדמה, ואלוהים אף ניסה אותו והשטן בחן אותו. הוא נשא עדות לאלוהים והיה ראוי להיקרא צדיק. במהלך העשורים שלאחר ניסיונו על ידי אלוהים, הוא חי חיים שהיו בעלי ערך, מלאי משמעות, מבוססים ושלווים עוד יותר מבעבר. איוב חי את חייו בחתירה סובייקטיבית לאמונה, הכרה וציות לריבונותו של אלוהים, ועם האמונה, ההכרה והציות האלה הוא עבר את נקודות המפנה החשובות בחיים, חי את שנות חייו האחרונות, וקידם בברכה את נקודת המפנה האחרונה בחייו.
2 יהיו אשר יהיו חוויותיו של איוב, שאיפותיו ומטרותיו בחיים היו מאושרות ולא כואבות. הוא היה מאושר לא רק תודות לברכות ולשבחים שהעניק לו הבורא, אלא חשוב מכך, תודות לשאיפותיו ומטרות חייו, תודות לידע ההדרגתי וההבנה האמיתית על ריבונות הבורא, שרכש באמצעות יראת אלוהים וההתרחקות מרע, ויתרה מכך, תודות למעשי הנסים של הבורא, שאיוב חווה באופן אישי במהלך תקופתו ככפוף לריבונותו, והחוויות והזיכרונות החמימים והבלתי נשכחים על הקיום המשותף, ההיכרות וההבנה ההדדית בין האדם לבין אלוהים. תודות לנוחות ולאושר שבאו מידיעת רצון הבורא, תודות להערצה שהתפתחה לאחר שראה כי הוא גדול, נפלא, אהוב ונאמן.
עיבוד של "אלוהים עצמו, הייחודי ג'" בספר 'הדבר מופיע בבשר'
