199 כשאני מתעוררת, בעודי מעורפלת
I
אני רואה את הדבר מופיע בבשר ואלוהים ברא מחדש שמיים וארץ
והביא לקיצם ששת אלפי שנות מצוקה ואי שקט.
האל בהתגלמותו מבטא את האמת ומביא אור לאנושות.
עבודתו של אלוהים להבאת בני האדם לידי שלמות היא הזדמנות של פעם בחיים, אני כה בת מזל.
דבריו חושפים, שופטים, מייסרים וחושפים את טבעו המושחת של האדם.
סוף סוף אני יודעת שבני האדם איבדו את מצפונם כי השטן השחית אותם.
הם צדקניים ומדברים בצחות לשון על מוסר, כאשר לאמיתו של דבר הם איבדו את האנושיות כבר מזמן.
הם חיים בחטא, זוממים ונלחמים איש ברעהו עבור תהילה ורווחים.
II
ליבו האפל של האדם הוא מושחת מכדי שניתן יהיה להביט בו.
הם כלל אינם אוהבים את עצמם – הם משחיתים ומטמאים את עצמם מרצון.
היכן הם יוכלו למצוא את השיירים האחרונים של יושרתם וכבודם?
לב האדם נלוז ונכלולי מדי, בני האדם אינם ראויים לעמוד מול אלוהים.
בלב טרוד, בחשש וביגון, אני מוסרת את כל ישותי בידיו.
אני נאנחת כי רק עכשיו אני יודעת כמה קשה להיות אדם.
אני מושחתת מדי ולא ניתן להושיעני מבלי שאעבור שפיטה וטיהור.
אני מתעוררת בעודי מעורפלת, בושה מכדי להביט בפני האל.
כשהמשפט מאיר את פניי, אני יודעת מייד כיצד להיות אדם.
האמת והחיים לא באו בקלות, הכל נובע מנדיבות ליבו של האל.
כשהכרתי את יפעתו של אלוהים, האהבה כלפיו גאתה בי אף יותר.
הלוואי שאסבול חוויות מזככות ואיטהר, כדי שאוכל באמת לאהוב את האל ולהשביע את רצונו.
