האל חי ביניכם,

במשך כמה סתווים ואביבים.

הוא חי עמכם זמן רב,

לפני כן כמה ממעשיכם הזדוניים חמקו?

הדברים הכנים שאמרתם, מהדהדים באוזני האל.

מליוני משאלותיכם שמספרן אינספור,

על המזבח שלו מונחות.

ועם זאת אין שום מסירות, אף לא טיפת כנות

נחים על מזבחו.

היכן פירות אמונתכם?

קיבלתם את חסדו האינסופי,

ראיתם את תעלומותיו השמיימיות.

הוא הראה לכם להבות שמיים,

אך אינו מסוגל לשרף אתכם.

כמה השבתם לאל?

כמה נתתם לו ברצון?

אוחזים במזון שהאל העניק, ומציעים אותו לאל,

טוענים שזה פרס על עבודתכם הקשה,

הענקתם לו כל שברשותכם.

איך ייתכן שאינכם יודעים

שכל שנתתם לאל, כל תרומותיכם

הינם דברים שגנבתם ממזבחו.

וכעת נתתם אותם לאל.

האם אינכם מרמים אותו?

הוא נהנה ממה שעל מזבחו

ולא מפירות העבודה שהענקתם.

קיבלתם את חסדו האינסופי,

ראיתם את תעלומותיו השמיימיות.

הוא הראה לכם להבות שמיים,

אך אינו מסוגל לשרף אתכם.

כמה השבתם לאל?

כמה נתתם לו ברצון?

אתם באמת מעזים לרמות את האל,

אז איך יוכל לסלוח לכם?

איך יוכל האל לשאת זאת עוד?

הוא העניק לכם הכול.

הוא פתח בפניכם הכול.

הוא סיפק כל צרכיכם.

וּפָקַח אֶת עֵינֵיכֶם.

אך אתם מתעלמים ממצפונכם ומרמים אותו.

קיבלתם את חסדו האינסופי,

ראיתם את תעלומותיו השמיימיות.

הוא הראה לכם להבות שמיים,

אך אינו מסוגל לשרף אתכם.

כמה השבתם לאל?

כמה נתתם לו ברצון?

עיבוד של "האופי שלכם כה עלוב!" בספר 'הדבר מופיע בבשר'