1 במצבם הרגיל של בני האדם, הם לא נסוגים או שוקעים. הם יכולים להרהר באלוהים בלבם, לשאת עיניהם לאלוהים ולהשתוקק לדברי האל. הם מסוגלים להתפלל לעתים קרובות, הם נשארים קרובים לאלוהים, יכול להיות להם עול לחייהם. הם יכולים לחיות חיים רגילים ומסודרים, ולבם יכול לגעת באלוהים. ייתכן שיהיו נסיבות שייטרדו את לבם, אך הם יוכלו לחולל שינוי במצבם על ידי כך שהם יתפללו, יאכלו וישתו את דברי האל, או ישתפו עם אחים ואחיות. על אף שיש להם רגעי חולשה, רגעים שבהם הבשר והדם מהפנטים אותם, הם יכולים להיות משוחררים מכך – הדבר לא מעסיק אותם.

2 כשדבר מה פוקד אותם, ייתכן שהם חווים את חולשת הבשר והדם, אך היא לא שולטת בהם. הם עדיין יכולים להשקיט את לבם ולהתפלל בפני אלוהים, לחפש את רצון האל, לשיר מזמורים, לרקוד ולחיות את חיי הכנסייה. הנהגים האלה לא יימאסו אותם – הם ימשיכו הלאה. יהיו רגעים שבהם הם יהיו שליליים, רגעים שבהם הבשר והדם חלשים, אך ברגע שהם יזהו זאת, הם יוכלו להשתחרר מכך. הם עדיין יכולים להתפלל לאלוהים ולהישאר קרובים אליו בעיצומה של השליליות. כל הדברים האלה הם המרכיבים של תנאים רגילים, מצב רגיל.

עיבוד של שיתוף האל