1 ברגע שמוזכר שמו של פטרוס, כולם משבחים אותו ונזכרים מיד בסיפורים על פטרוס – על כך שהוא סירב שלוש פעמים להכיר את אלוהים, ויתרה מזאת, על כך שהוא שירת את שטן ובכך בחן את אלוהים אך בסופו של דבר הוא מוסמר על הצלב במהופך למען אלוהים, וכן הלאה וכן הלאה. פטרוס היה חריף ושנון, והייתה לו בינה טבעית שהוריו התגאו בה עוד בילדותו. עם זאת, לאחר שגדל, הוא הפך לאויב שלהם משום שהוא תמיד שאף להכיר אותי, מה שהביא אותו להפנות עורף להוריו. הסיבה לכך הייתה קודם כל, שהוא האמין שהשמיים והארץ וכל צבאם הם בידי האל הכול יכול, ושאלוהים הוא מקור כל הדברים החיוביים ושהם נובעים ישירות ממנו, מבלי שהשטן מעבד אותם בדרך. בזכות דוגמת הנגד של ההורים שלו שעמדה בדרכו, הוא היה מסוגל להכיר ביתר קלות את אהבתי ורחמיי, מה שעורר בו להט עז אף יותר לחפש אותי.

2 הוא לא רק הקפיד לאכול ולשתות את דבריי, אלא יותר מזה, לתפוס את כוונותיי. הוא גם תמיד היה שקול וזהיר במחשבותיו, כך שהוא תמיד היה פיקח וחריף ברוחו, ולכן הוא היה מסוגל לְרַצות אותי בכל מעשיו. בחייו השגרתיים, הוא הקפיד להטמיע את הלקחים של מי שנכשל בעבר, כדי לדרבן את עצמו הלאה לאתגרים גדולים יותר, בחשש רב ליפול ברשתו של הכישלון. הוא גם הקפיד לספוג בתוכו את האמונה והאהבה של כל מי שאהב את אלוהים לאורך העידנים. כך הוא האיץ את תהליך צמיחתו לא רק ביחס להיבטים השליליים, אלא באופן חשוב בהרבה, ביחס להיבטים החיוביים, עד שהוא הפך בפניי לבן האדם שהכיר אותי הכי טוב.

3 לכן קל לדמיין איך הוא יכול היה להפקיד בידיי את כל מה שיש לו, ולא להיות עוד אדון לעצמו אפילו באכילה, בלבוש, בשינה, או בבחירה היכן לשהות, אלא הפך את הרצון לְרַצות אותי בכל דבר ליסוד הנאתו מרוחב לבי. פעמים כה רבות העמדתי אותו בניסיון, מה שכמובן כמעט הרג אותו, אבל אפילו בעיצומם של כל מאות הניסיונות האלה, הוא מעולם לא איבד את האמון בי ומעולם לא התערערה אמונתו.

עיבוד של "פרק 6" מ'דברי האל לתבל כולה' בספר 'הדבר מופיע בבשר'