207 דברי האל כבשו אותי
I
במשך שנים האמנתי באלוהים אך לא ידעתי לחתור אל האמת.
נצמדתי לכללי הטקס הדתיים ואמונתי באל היתה עמומה ומופשטת.
הבנתי מעט מכתבי הקודש, ולכן חשבתי שאני מכירה את אלוהים.
השקעתי וסבלתי למען האל כדי לזכות בגמול, לזכות בכתר.
ליבי היה מלא בתפיסות ובדמיונות אודות אלוהים.
בליבי נכספתי ליהנות מחסדו ורחמיו של האל.
כאשר ראיתי את אמירותיו של בר האנוש שהתגלם כבשר ודם,
השתמשתי בדברים הכתובים בכתבי הקודש כאמת מידה לעבודת האל.
נצמדתי לתפיסות דתיות וחשבתי שבכך אני נאמנה לאל.
במה נבדלו מעשיי ממעשי הפרושים?
II
כאשר חוויתי את השפיטה שבדברי האל, הדבר דמה להתעוררות מחלום.
ראיתי כמה יהירה הייתי, ראיתי שאיבדתי את מצפוני והגיוני.
ללא האמת, נהגתי להגביל את אלוהים באמצעות תפיסות ודמיונות.
גם חרצתי משפט על המשיח ודחיתי אותו, כאילו הוא אדם רגיל.
רק כאשר נכבשתי בדברי האל ראיתי שאלוהים הופיע.
בזתי לעצמי על שהייתי יהירה ועיוורת מכדי להכיר את אלוהים.
כשחשבתי כיצד התמרדתי והתנגדתי בעבר, נמלאתי חרטה.
השתחוויתי בפני אלוהים וחשתי חרטה שאין למעלה ממנה.
גמרתי בדעתי לחתור אל האמת ולחיות בצלם אנוש.
החלטתי שמכאן ואילך אלך בעקבות האל ולא אנוח עד שאזכה באמת.
