I

אלוהים! אתה משמיע את האמת כדי לשפוט ולטהר את האנושות, ובכך אתה מגלה את אהבתך.

דבריך שופטים וחושפים את טבענו, וסוף סוף אני רואה כמה אני מושחתת.

אני רוצה לקבל את משפטך ורוצה שתטהר אותי כדי שניתן יהיה לשנות את תכונותיי השטניות.

אמנם אני סובלת כאב רב בנסיונות, אך דבריך תמיד איתי, מנחים אותי.

כל כך הרבה פעמים כשחשתי חלשה ושלילית, דבריך נסכו בי ביטחון וכוחות.

כל כך הרבה פעמים כאשר כשלתי ומעדתי, דבריך הקימו אותי בחזרה על רגליי.

כל כך הרבה פעמים כשהייתי יהירה ומרדנית, דבריך שפטו אותי ועוררו את ליבי.

רק עכשיו אני רואה שערכם של דבריך הוא כה רב, ושהם הצידה לחיי.

II

אתה אומר דברים ומעניק לאנושות את האמת, את הדרך ואת החיים.

אתה שופט ומטהר את האנושות ומאפשר לאנשים לזכות בחיים – כל זה הוא ברכתך.

כשאנו מבינים את האמת ומשילים מעלינו את שחיתותנו, אנו מסוגלים לחיות באור.

כשאנו נסמכים על דבריך, אנו עומדים איתן ברדיפות, במצוקות, בנסיונות ובחוויות המזככות.

אנו בוכים כשאנו כושלים ומועדים, אך דבריך מנחמים ומנחים אותנו.

אנו הולכים בעקבותיך ועוברים תלאות ומבחנים. אמנם סבלנו, אך זכינו באמת.

טבענו השתנה מעט, אנו חיים בצלם אנוש והכל הודות לחסדך.

אני אסירת תודה על המשפט והייסורים שהבאת, כי בזכותם טוהרתי מתכונותיי המושחתות.

III

אתה האמת, הדרך והחיים; ההתגלמות היא האל המעשי.

כל דבריך הם האמת – והם נחוצים לחיינו.

אתה משלם כל מחיר כדי לטהרנו ולהביאנו לידי שלמות.

אתה, העניו והנחבא, עובד בקרב בני האדם. אהבתך לאנושות היא כה עמוקה.

משפטך הוא ברכה, טעמנו את זה לעומק.

נהנינו כל כך הרבה מאהבתך, לעולם לא נוכל לגמול על כך.

אמנם ההליכה בעקבותיך כרוכה בסבל, אך זכינו בכל כך הרבה.

זכינו ממך באמת ובחיים; נאהב אותך ונעיד למענך לעד.