168 בחירה ללא חרטה
I
כשהממשל הקומוניסטי בסין עוצר ורודף משיחיים בפראות גוברת,
כשהעיר מלאה באימה אפלה ואני בורח לאן שרק אוכל,
כשהחירות נכלאת בבית סוהר עגום,
כשרק ליל כאב ארוך מארח לי לחברה,
בכל זאת אמשיך להאמין באל ללא היסוס,
לעולם לא אבגוד באדוני, באלוהיי.
האל הכול יכול, אל האמת – ליבי שייך לך.
הכליאה יכולה רק להשתלט על גופי.
היא אינה יכולה לעצור את צעדיי, ההולכים בעקבותיך.
סבל כאוב, דרך זרועת מכשולים.
כשדבריך מנחים אותי אין פחד בליבי;
ליבי שבע כשאהבתך מלווה אותי.
II
ככל שהעינויים ההרסניים מידי שטני הממשל הקומוניסטי הסיני נעשים קשים יותר,
כשהכאב הצורב מכה בי שוב ושוב,
כשחולשת הגוף ויגונו מגיעים לפסגתם,
ברגע האחרון, כשחיי עומדים להילקח ממני,
לעולם לא איכנע לתנין הגדול האדום כאש,
לעולם לא אהיה כיהודה איש קריות, אות קלון לאלוהים.
האל הכול יכול, אל האמת – אהיה נאמן לך עד המוות.
השטנים יכולים רק לענות ולייסר את גופי.
חיים ומוות יהיו תמיד תחת ריבונותך.
אעזוב הכל כדי להעיד למענך.
אם זה יבייש את השטן, אמות ללא תלונה.
לכבוד הוא לי לחיות כעדות למענך.
איזו תפארת היא ללכת בעקבות המשיח ולשאוף לאהוב את אלוהים בחיים האלה!
בלב ובנפש אגמול לאלוהים; אני נכון לעזוב הכל כדי להעיד עליו.
כל עוד אני חי, לעולם לא אתחרט על שבחרתי להעניק את ישותי לאלוהים במלואה.
