212 הכאה על חטא מקרב לב
I
בלילה ללא שינה, כל כך הרבה זכרונות עולים בדעתי.
במשך כל כך הרבה שנות אמונה באל, המשכתי עדיין ללכת בדרכי העולם.
המשכתי לחיות בחטא, הייתי מופקרת ונהניתי מתענוגות הבשרים.
חשבתי שאם אעבוד קשה, האל לא ידחה אותי מעל פניו.
שמעתי את קול האל וזיהיתי שישוע הופיע.
לכן חשבתי שאינשא אל-על, אל אלוהים, ואקבל את חלקי במלכות השמיים.
אף פעם לא קיבלתי את השפיטה ואת הגילויים שבדברי האל ולא התבוננתי בעצמי.
פעלתי על פי תשוקותיי ונהגתי בעקשנות – התייחסתי בבוז לדברי האל.
כשערכתי שיתופים אודות דברי האל, דיברתי רק על דוקטרינות וחשתי שאני מצליחה יפה.
כאשר נגזמתי וטופלתי, התנגדתי ותירצתי תירוצים.
כאשר הכבידו עליי נסיונות, תמיד רציתי לברוח; לא הכרתי את ישועת האל.
עכשיו אני רואה שבכלל לא חתרתי אל האמת.
סטיתי והתרחקתי מדברי האל, שקעתי באפלה שאין לה גבולות.
היות שאיני מסוגלת לחוש בנוכחות האל, החשש ואי-הנוחות מקננים בליבי.
מפוחדת ורועדת, אני משתחווה בפני האל וחוששת שאאבד אותו.
אני קוראת את דברי האל ומתפללת לאלוהים, משוועת לרחמיו.
II
אלוהים! היכול אתה לשמוע את ליבי הזועק בהכותו על חטא?
מה אפל וכואב הוא אבדן נוכחותך!
אין אור ללא דבריך בליבי.
אני חיה בתוך טבע מושחת והשטן משתעשע בי.
אלוהים! ברצוני לחזור בתשובה ולהתחיל מחדש.
הלוואי שתשפוט אותי ותייסר אותי יותר.
אפילו אם יבואו החוויות המזככות והנסיונות הקשים יותר,
כל עוד אוכל לחיות בנוכחותך אני יכולה לסבול כל דבר.
שחיתותי היא כה עמוקה, לא ניתן לטהרני ללא משפטך.
רק המשפט יוכל להושיעני מן השטן.
אלוהים! טעמתי ונוכחתי שהמשפט והייסורים הם אהבה.
דבריך הם האמת, הדרך והחיים.
אצמד לעקבותיך עד הסוף.
לא משנה כמה מסולעת הדרך המשתרעת לפניי,
אני נחושה בדעתי ללכת בעקבותיך בצעד איתן ולשרת אותך כל חיי!
