אלוהים הפך בשר כי מושא עבודתו

הוא לא רוחו של השטן או כל דבר שאינו בשר, אלא האדם.

שבשרו הושחת בידי השטן והפך למושא עבודת האל.

מקום ישועתו של אלוהים הוא האדם, האדם.

האדם הוא בן תמותה, רק בשר ודם,

ורק אלוהים יצילו.

אלוהים חייב ללבוש בשר ותכונות אדם,

כך שעבודתו תפיק את מלוא תועלתה.

אלוהים חייב ללבוש בשר

כי האדם הוא בשר שלא יכול לגבור על חטא.

אלוהים חייב ללבוש בשר כי האדם הוא בשר,

ולא יכול להשתחרר מכבליו של הבשר.

השטן השחית את בשר האדם,

שניזוק עמוקות והתעוור.

והסיבה לבואו של האל כבשר ודם

היא שהאדם הוא מושא ישועתו,

והשטן מנסה לשבש את עבודת האל

תוך שימוש בבשר, בבשרו של האדם.

אלוהים נלחם בשטן בכובשו את האדם, אך גם מצילו בו בזמן.

כך חייב האל עצמו להפוך בשר ודם,

כדי שיוכל לפעול, כדי שיוכל לפעול.

השטן השתכן בבשר האדם, והשחית אותו,

והאל צריך להכניעו.

כדי להילחם בשטן ולהציל את, להציל את האדם,

אלוהים חייב לבוא כבשר ודם. זו עבודה אמיתית.

כשהאל עובד בבשר הוא באמת נלחם בשטן.

עבודתו בממד הרוחני הופכת מעשית,

אמיתית על פני האדמה, באדם.

מי שכובשו אלוהים הוא האדם המורד,

בזמן שהתגלמות השטן באדם היא המובסת,

ומי שניצל בסופו של דבר הוא האדם.

זה היה הכרחי עבור אלוהים להפוך לאדם ללבוש קליפת ברייה,

כדי להילחם בשטן ולכבוש את האדם,

המורד מתוך קליפת הברייה.

זה היה הכרחי עבור אלוהים להפוך לאדם ללבוש קליפת ברייה,

על מנת להציל אנושות שלבושה באותה קליפה חיצונית,

אך שניזוקה מידי השטן.

האדם הוא אויבו של האל, אלוהים חייב לכבוש אותו.

האדם הוא מושא הישועה של האלוהים;

אלוהים חייב ללבוש בשר ולהפוך לאדם.

כך עבודתו נעשית קלה יותר.

אלוהים יכול להביס את השטן, אלוהים יכול לכבוש את האדם,

אלוהים יכול להציל את האנושות.

עיבוד של "האנושות המושחתת זקוקה יותר לישועת האל בהתגלמותו כבשר ודם" בספר 'הדבר מופיע בבשר'