1 על כן, אילו העבודה הזו לא הייתה נעשית באמצעות התגלמות, היא לא הייתה משיגה שום תוצאות ולא הייתה יכולה להושיע חוטאים באופן מלא. אם אלוהים לא מתגלם כבשר ודם, הוא נותר רוח האל שלא נראית לעין ולא מוחשית לאדם. האדם הוא ברוא בשר ודם, והאדם ואלוהים שייכים לשני עולמות שונים והם שונים באופיים. רוח האל לא תואמת אדם בשר ודם, ולא ניתן לייסד ביניהם יחסים כלשהם. יתרה מזאת, האדם לא יכול להפוך לרוח. לפיכך, על רוח האל להתגלם כברוא ולעשות את עבודתה המקורית. אלוהים יכול הן להתעלות למקום הגבוה ביותר והן להשפיל את עצמו ולהפוך לאדם נברא, לעשות עבודה ולחיות בקרב בני האדם. לעומת זאת, האדם לא יכול להתעלות למקום הגבוה ביותר ולהפוך לרוח, לא כל שכן לרדת למקום הנמוך ביותר. לפיכך, על אלוהים להתגלם כבשר ודם כדי לבצע את עבודתו.

2 בדומה להתגלמות הראשונה, רק אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם יכול לגאול את האדם באמצעות צליבתו, ואילו רוח האל לא הייתה להיצלב כקורבן חטאת למען האדם. אלוהים יכול להתגלם ישירות כבשר ודם כדי לשמש כקורבן חטאת למען האדם, אך האדם לא יכול לעלות ישירות השמיימה כדי לקחת את קורבן החטאת שאלוהים הכין עבורו. מכיוון שכך, על אלוהים לעבור הלוך ושוב בין השמיים והארץ, ולא לאפשר לאדם לעלות השמיימה כדי לקחת את הישועה הזו. זאת מכיוון שהאדם נפל ומפני שהוא לא יכול לעלות השמיימה, לא כל שכן לקבל את קורבן החטאת. לפיכך, היה צורך שישוע יבוא אל קרב בני האדם ויעשה באופן אישי את העבודה שהאדם פשוט לא יכול היה לבצע. בכל פעם שאלוהים התגלם כבשר ודם, היה הכרח מוחלט לעשות זאת. אילו רוח האל הייתה יכלה לבצע את אחד מהשלבים ישירות, אלוהים לא היה סובל את ההשפלות שטמונות בהתגלמות.

עיבוד של "תעלומת ההתגלמות (4)" בספר 'הדבר מופיע בבשר'