כל דבר שעושה אלוהים הוא מעשי,

ושום דבר שהוא עושה אינו ריק מתוכן.

אלוהים בא בין בני האדם,

ומצטנע כדי להיות אדם רגיל.

הוא לא פשוט עוזב אחרי

שעשה קצת עבודה ואמר כמה מילים.

אלא הוא בא בין בני האדם,

כדי להתנסות בסבל העולם.

הוא משלם את מחיר התנסותו בסבל

בתמורה ליעד סופי עבור האנושות.

האין זו עבודה מעשית?

הורים עשויים לשלם מחיר ממשי למען ילדיהם

והדבר מייצג את יושרם.

בעשותו כך, האל בהתגלמותו פועל, כמובן,

ביושר ובנאמנות עמוקה לאנושות.

מהות האל נאמנה.

הוא מקיים את דברו, ומעשיו משיגים מטרתם.

כל דבר שהוא עושה למען בני האדם נעשה ביושר.

הוא לא סתם מפזר אמירות.

כשהוא אומר שישלם מחיר,

הוא באמת משלם אותו.

כשהוא אומר שייקח על עצמו את סבל האנושות

ויסבול במקומה,

הוא ממש בא לחיות בקרבה,

לחוש ולהתנסות בסבל באופן אישי.

לאחר מכן, כל הדברים ביקום יכירו בכך

שכל מעשי האל צודקים ונכונים,

ושהם כולם מעשיים:

זוהי ראייה חזקה ביותר.

בעתיד, האנושות תגיע ליעד יפהפה,

וכל הנותרים ישבחו את אלוהים.

הם יהללו את מעשי האל שאכן

נעשו מתוך אהבתו לאנושות.

מהות האל היפה והטובה מתגלית

בחשיבות התגלמותו כבשר ודם.

כל מעשיו נעשים ביושר.

כל אמירותיו כנות ונאמנות,

כנות ונאמנות.

כל דבר שהוא מתכוון לעשות ייעשה באופן מעשי,

והוא משלם עבורו מחיר ממשי.

הוא לא סתם מפזר אמירות.

לכן, אלוהים אל צודק, אלוהים אל נאמן.

עיבוד של "ההיבט השני שבחשיבות ההתגלמות כבשר ודם" בספר 'תיעוד נאומיו של המשיח'