שלבי עבודת האל על פני האדמה כרוכים במצוקה רבה.

חולשתו, חסרונותיו, ילדותיותו של האדם,

בורותו וכל תכונותיו

תוכננו ונשקלו בקפידה על ידי אלוהים.

האדם הוא כנמר של נייר, איש לא מעז להתגרות בו.

שכן הוא נושך, מאבד את דרכו, חוזר לסורו ומתעלם מהאל

או שהוא רץ ל"אביו החזיר ואמו הכלבה" כדי להתענג

על הדברים הטמאים של הגוף. איזו משוכה אדירה!

איזו משוכה אדירה!

בכל השלבים, האל עומד בניסיון ונמצא בסכנה.

דבריו כנים, ישרים וללא כוונת זדון.

זה שובר את לבו שאיש לא נשמע להם במלואם.

הוא עָמֵל יומם וליל ודואג לחיי האדם.

הוא אוהד את האדם בחולשתו.

הוא סובל התפתלויות בדרך עם כל מילה ומעשה.

הוא יודע שהאדם חלש, מרדן, ילדותי ושברירי,

וחושב על הדברים האלה יומם וליל.

מי ידע זאת מעולם? למי הוא יכול לספר סודותיו?

מי יכול להבין זאת? הו! עבודת האל כה קשה.

האל שונא את כל חטאי האדם ואת התנהגותו המפוחדת.

הוא דואג לחולשת האדם ולדרך העומדת בפניו.

בעודו מתבונן בכל דברי האדם ומעשיו,

הוא מתמלא ברחמים, כעס וכאב לב.

מתמלא ברחמים, כעס וכאב לב.

התמימים נעשו עתה כה חסרי רגישות,

מדוע אלוהים חייב תמיד להקשות עליהם כל כך?

האדם החלוש אינו מסוגל להתמיד.

אז למה שאלוהים יכעס עליו כך תמיד?

האדם חלש ונטול כוחות, חסר חיוניות.

למה לגעור בו על מרדנותו? מי יכול לעמוד באיומי האל?

האדם שברירי, ולכן מתוך ייאוש,

אלוהים דחף את כעסו עמוק לתוך ליבו,

כדי שהאדם השברירי יוכל להרהר בעצמו.

אך האדם שנמצא בצרה, לא מבין את רצון האל.

הוא אינו מודע לכך שנרמס על ידי שר השדים,

והוא תמיד מציב את עצמו במנוגד לאל,

או שיחסו כלפי האל פושר.

מי אי פעם לקח ברצינות את דבריו הרבים של האל?

עיבוד של "עבודה והיווכחות (8)" בספר 'הדבר מופיע בבשר'