1. אני הוגה בדברי האל ומהרהרת ברצינות על עצמי. אלוהים רומם אותי והטיל עליי חובה כדי להכשירני. אך אני ניצלתי את ההזדמנות הזו כדי להציג עצמי לראווה. כאשר עבודתי מניבה מעט פירות, אני אפילו משנה את האופן שבו אני מהלכת ומדברת. אני מתיימרת להקדיש לאלוהים את כל התהילה אך אני מונה את תרומותיי. אני תמיד מאמינה בכשרונותיי אך איני מתפללת לאלוהים בכנות. איני מחפשת את האמת בכל דבר ועניין ואני מתנגשת בקיר אחר קיר. רק לאחר שנפלתי אל החשיכה ראיתי כמה אני פאתטית ונזקקת. אלוהים! אני סוף סוף יודעת שאיני יכולה לעשות דבר בלעדיך.

2. מעולם לא ידעתי עד כמה חשובים העקרונות כאשר מטפלים בעניינים. תמיד חשתי שניתן לעשות את הכל באמצעות הכשרונות. עכשיו חוויתי את זה, שכשאני רחוקה מדברי האל איני הולכת לשום מקום. אין ספק שמי שנסמך על כשרונותיו בעבודתו ואינו מחפש את האמת, ייכשל. ללא מסירות ואהבה לאלוהים, אין טעם במילוי חובתי. ללא בושה פעלתי בניגוד לצו מצפוני וגנבתי מאלוהים תהילה ואפילו הצגתי עצמי לראווה. כיצד זוהי יראת אלוהים בלבב? כאשר לא חתרתי אל האמת והתעקשתי על דרך משלי, כיצד הייתי יכולה שלא למעוד? אלוהים! משפטך אפשר לי להכיר את טבעך הצודק.

3. אני כל כך מרדנית אך אלוהים בכל זאת מאיר את עיניי ומנחה אותי. כשאני נוכחת באהבתו וברחמיו של אלוהים אני חשה יותר חרטה וחבות. אני כה שפלה וחסרת חשיבות – רק גרגר אבק. יהיה עליי לגמול לאלוהים כאשר אהיה מסוגלת למלא את חובתו של ברוא. שנואה עליי העובדה שבעבר מילאתי את חובתי מבלי לחתור אל האמת. כאשר החמצתי הזדמנויות כה רבות להפוך למושלמת, זה באמת פצע את לב האל. רק לאחר שהייתי שקועה לגמרי במרירות ידעתי איזה אוצר הוא האמת. רק לאחר שאלוהים גזם אותי וטיפל אותי ידעתי עד כמה עמוקה שחיתותי. אני מוכנה לתת את כל כולי כדי לחתור אל האמת, לקבל את משפט האל ולהיטהר. אגיש את כל כולי כדי למלא את חובתי – להביא נחמה ללב האל.