1 אני לא רוצה לנזוף בבני האדם, אך הם כולם משתעשעים באלוהים. הם כולם יודעים כיצד לקחת יותר אספקת תזונה, אך הם לא חשים חרדה משום אלוהים – והאם זה שירות לאלוהים? האם זו אהבה לאלוהים? מה הפלא שהם מעבירים את כל היום בלי דאגות, בבטלה ובשלווה? אך אף על פי כן, בני אדם מסוימים בכל זאת לא מרוצים, והם יצרו לעצמם צער משלהם. אולי אני קצת יותר מדי קשוח, אך זה מה שנקרא עודף רגשנות עצמית! האם אלוהים הוא זה שמצער אתכם? אתם מביאים את הצער על עצמכם, הלא כן? האם אף אחד מחסדיו של אלוהים לא כשירים להיות מקור האושר שלכם? לאורך כל הדרך, לא הייתם ערניים לרצונו של אלוהים, והייתם שליליים, חולים וטרודים – מדוע?

2 האם רצונו של אלוהים הוא לגרום לכם לחיות כבשר ודם? אתם לא מודעים לרצונו של אלוהים, אתם מודאגים בלבכם, אתם רוטנים ומתלוננים, אתם מעבירים את כל היום בדכדוך ובשרכם ודמכם סובל כאב ועינוי – זה מה שמגיע לכם! אתם דורשים שבני אדם אחרים יהללו את אלוהים במהלך ייסורים, שהם יצאו מהייסורים והייסורים לא יגבילו אותם, אך אתם נפלתם אליהם ואתם לא יכולים להימלט. נדרשות שנים כדי להגשים את "רוח ההקרבה העצמית" שהייתה לדונג קונרוי. כשאתם מטיפים מילים ודוקטרינות, האם אתם לא מתביישים? האם אתם מכירים את עצמכם? האם הנחתם את עצמכם בצד? האם אתם אוהבים את אלוהים באמת? האם הנחתם בצד את הסיכויים והעתידיים שלכם ואת הגורל שלכם?

עיבוד של "פרק 40" מ'פירושים של מסתרי דברי האל לתבל כולה' בספר 'הדבר מופיע בבשר'