135 געגועים לאלוהים
I
ליבי נשבר בקרבי כשאני צופה באלוהים היוצא לדרכו.
רגעים מן העבר עולים במחשבתי, תורת האל מהדהדת באוזניי.
אל לך להתעצב, אל תחוש מצוקה.
בעת הפרידה ממך, מה רבות המילים בליבי שברצוני לגלות.
אהה אלוהיי, אלוהים היקר!
מתיי שוב ניפגש, ונשמע שוב את תורתך?
II
מה רבו געגועיי לאלוהים, ליבי אחוז חרטה.
מה רבו הפשעים – קשה לכפר עליהן. חוב נותר בלבבי.
דברי אלוהים שופטים אותי, אך גם מנחמים אותי.
שוב ושוב הוא מוכיח אותי, ומלמדני בסבלנות; דבריו מובילים אותי, קדימה עם כל צעד.
אהה אלוהיי, אלוהים היקר!
ליבותינו עורגים אליך, אנו כמהים להתאחד איתך שנית.
III
מה גדולה תשוקתי לחסדי האל, ערגתי אליך אלוהים.
אלוהים הולך לצדי בעתות קושי וסכנה; בהיותי במצוקה, תחושת אהבתו מוחשית עוד יותר.
בושה ודמעה, עלבון וצער.
בינות לקשיים ולזיכוך, דברי אלוהים שורים עליי; דעתי נחושה להעיד למענך, והשטן שוב לא יוכל לי.
אהה אלוהיי, אלוהים היקר!
אנו עורגים אליך בליבנו, אהבתנו ונאמנותנו שלך לעד.
IV
יכולתי להעלות זכר זמנים עברו, ולחלוק בהם עד בלי די.
אולם דמעות גודשות את עיניי ואין מילים בפי, כי התוכחות של אלוהים עדיין בליבי.
אלך עד קצווי ארץ, עד מעמקי הים.
לא אסטה מדרכי גם אם המסע מפרך, ואשלים את משימתי.
אהה אלוהיי, אלוהים היקר!
אנו עורגים אליך בליבנו; נאהב אותך תמיד ונהיה שייכים לך.
