1. מדוע לא התעוררתי? אני פשוט השקעתי הכל בחתירה למעמד ולשם. התמקדתי רק בעבודה ובנשיאת דרשות, אך לא יישמתי את דברי האל ולא חוויתי אותן. מדוע לא התעוררתי? עבדתי קשה למען פרסים ותו לא. הייתי כה אנוכית ובזוייה, מלאה בתשוקות ובדרישות מופרזות. דברי האל קראו לי פעמים כה רבות. הקשחתי את ליבי והעמדתי פנים שאיני רואה זאת. ליבי היה מלא בתשוקות אנוכיות - כיצד הייתי מסוגלת להבחין בהפצרות האל? אלוהים! מעשיי פגעו בך פגיעה כה עמוקה. אני מבוישת מכדי לחיות במחיצתך וליהנות מאהבתך. איני יכולה לסבול את מראה עיניי כשאני מתבוננת בענייני העבר – במלוא כיעורי ומרדנותי. הייתי יהירה, מלאה בחשיבות עצמית, מופקרת ופזיזה. קראתי דרור לטבעי השטני. עבירותיי אינן נותנות מנוח למצפוני. אני בוכה כשאני מתוודה – כיצד אוכל לפצות על הזמן שאיבדתי?

2. רק מתוך המשפט הייתי מסוגלת לראות שהייתי צבועה. פעמים כה רבות נשבעתי לאהבה נצחית אך לא הייתי מסוגלת לעמוד במבחן, בניסיון. פעמים כה רבות חזרתי בתשובה והתפללתי, טענתי שהפכתי לאדם חדש – אך היה זה שקר. רק מתוך המשפט ראיתי בבירור שאם לא איישם את האמת אני איחשף בסופו של דבר. מסכת הייסורים גרמה לי לבסוף להתחרט עמוקות על חטאיי – הגעתי למצב שבו תיעבתי את שחיתותי העמוקה ואת העובדה שאני נעדרת אנושיות. השתטחתי בפני האל, אני מלאה בחרטה ואני אברא את עצמי מחדש כדי להביא נחמה ללב האל. אלוהים! מעשיי פגעו בך פגיעה כה עמוקה. אני מבוישת מכדי לחיות במחיצתך וליהנות מאהבתך; משאלתי היחידה היא להתכוון בליבי אך ורק למלא את חובתי היטב. אני רוצה להפקיד את עצמי בידיך, להישמע להסדריך ולשלטונך, אלוהים. אני גומרת בדעתי ליישם את האמת ולא משנה כיצד תתפתל הדרך המשתרעת לפניי – אני נחושה בדעתי ללכת בעקבותיך עד הסוף!