424 נשיאת עיניים לאלוהים והסתמכות עליו הם החוכמה הגדולה מכל
1 בלי קשר לשאלה כמה אמת אדם מבין, כמה חובות הוא מילא, כמה ניסיון הוא צבר במהלך מילוי החובות האלה, כמה גדול או קטן שיעור קומתו או באיזו סביבה הוא נמצא, יש דבר אחד שהוא לא יוכל להסתדר בלעדיו –בכל דבר שהוא עושה, הוא חייב לשאת את עיניו לאלוהים ולהסתמך על אלוהים. זו חוכמה מהסוג הנעלה ביותר. אפילו אם אדם למד אמיתות רבות, האם יהיה די בכך אם הוא לא יסתמך על אלוהים? בני אדם מסוימים, לאחר אמונה מעט ממושכת יותר באלוהים, הבינו כמה אמיתות ועברו כמה ניסיונות. ייתכן שיש להם ניסיון מעשי מסוים, אך הם אינם יודעים איך להסתמך על אלוהים, והם לא מבינים איך לשאת את עיניהם לאלוהים ולהסתמך עליו. האם בני אדם כאלה ניחנים בחוכמה? הם בני האדם הטיפשים ביותר, ואנשים כאלה חושבים את עצמם לחכמים. הם לא יראים את אלוהים וסרים מרע.
2 תפיסת מילים כלשונן ודיבור על דוקטרינות רוחניות רבות אינם שווי ערך להבנה של האמת, ועוד פחות מכך, הם אינם שווי ערך להבנה גמורה של רצון האלבכל מצב ומצב. אפשר ללמוד כאן לקח חשוב ביותר: בני אדם צריכים לשאת את עיניהם לאלוהים בכל הדברים, ובכך שהם יישאו את עיניהם לאלוהים בכל הדברים, הם יוכלו להשיג הסתמכות על אלוהים. רק על ידי הסתמכות על אלוהים, בני האדם מקבלים נתיב לצעוד בו. יש כאן בעיה חמורה – בדברים רבים, בני האדם פועלים לפי החוויות שלהם ולפי כללים שהם מבינים, כמו גם לפי דברים מסוימים שהם מדמיינים. קשה למדי לשאת עיניים לאלוהים ולהסתמך עליו, וקל לפעול לפי רצונות אישיים. גם אם אדם כזה לא עושה מעשים רעים, אלוהים אינו שבע רצון. לכן החוכמה הגדולה ביותר היא לשאת עיניים לאלוהים ולסמוך עליו בכל הדברים.
עיבוד של "מאמינים צריכים ראשית לזהות את המגמות הרעות בעולם" בספר 'תיעוד נאומיו של המשיח'
