כוונות טובות, עצת אחרית הימים, מעירה אדם משנתו.

זכרונות כה כואבים, הכתמים מענים את מצפוני.

מתוך בלבול, בפחד מתפלל, מכה על חטא מעומק לב.

אתה אדיב, אבל בך שיטיתי עם אהבה כוזבת.

נפשי הרעה לא ידעה חרטה.

חייתי בחטא, ללא פחד. לרגשותיך לא דאגתי.

כל שרציתי הוא חסדך. באי נוחות, ברחמים עצמיים,

מצטער אך, לא יכול להפסיק, הונאה עצמית קשה להסתיר.

מבלי לדעת שאתה נאמן, חיפשתי את דרכי החוצה.

כשעבודתך הושלמה. מי יכול לעצור בעדך?

אנחות וחרטות הן מה שנשאר.

חייתי בחטא, בשחיתות. אשמה תופחת בליבי.

מילים כנות שוכנות בי. את שפלותי מתעב.

בידיים ריקות, מתעמת עם דבריך, מתבייש מדי לראותך. הו...